כח. משיחת ש"פ ויקרא תשמ"ג.

הנחה בלתי מוגה

א. ומכאן באים להמדובר כמ"פ אודות שלילת הענין ד"תכנון משפחה", כי אם למלא את ציווי הקב"ה "פרו ורבו ומילאו את הארץ" – ללא כל חשבונות כו'.

לדאבוננו, ישנם כאלו שאינם מתנהגים כן, אלא עושים "חשבונות" ומחליטים מתי הוא הזמן המתאים להביא ילד לעולם וכו' – "ער איז אַ גאַנצער יאַ-טיבע-דאַם", ובמילא הוא הקובע מתי הוא הזמן המתאים לכך! ומכיון שמדובר אודות "למדנים" [ובודאי שאי אפשר לומר להם דבר כו', ועד כדי כך – שכאשר משה רבינו התבטא על בנ"י באופן בלתי רצוי, קיבל מיד "פסק" כו'] – יש להם "היתרים" ע"פ השו"ע!

הוא יודע שע"פ התורה מחוייב הוא לפרנס את אשתו ובני ביתו – "שארה כסותה ועונתה לא יגרע". ומכיון שהוא צריך לעשות "כלים" לפרנסתו, וכמ"ש "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה" – אין ביכלתו, טוען הוא, לקחת על עצמו לפרנס ילד נוסף, בה בשעה שבקושי מצליח לפרנס את הילדים שנולדו לו כבר! וא"כ, הרי הוא צדיק גמור – טוען הוא – ומה רוצים ממנו!

ועל זה באה ההוראה דלעיל אודות הנהגתן של נשי ישראל: כאשר הבעלים היו במעמד ומצב שלא רצו להעמיד צבאות, מפני גזירת פרעה כו', ועד כדי כך שאפילו עמרם (גדול הדור) פירש מאשתו כו' – השתדלו נשי ישראל לקיים את המצוה ד"פרו ורבו ומילאו את הארץ", מבלי להתחשב בשום חשבונות!

ואם הדברים אמורים בנוגע לחשבונות דגזירת פרעה כו' (שאין להתחשב אפילו בזה), הרי על-אחת-כמה-וכמה שאין להתחשב בחשבונות של עניני פרנסה – כי פרנסה נותן הקב"ה! – אותו יהודי שעושה חשבונות של פרנסה, שוכח מה שאמר בעצמו בברכת המזון דליל שבת: "הזן את העולם כולו בטובו כו'" [אלא אם כן אמר זאת באופן ד"ויפתוהו בפיהם וגו'" ח"ו], ומכיון שהקב"ה זן ומפרנס את העולם כולו – בודאי שביכלתו לפרנס ילד יהודי נוסף, וריבוי ילדים נוספים!

ב. ועוד ענין עיקרי בזה:

כאשר עושים חשבונות של "תכנון משפחה" – עלול הדבר להביא לידי כשלון בחטא הידוע שבסיבתו מתארך הגלות, רחמנא ליצלן!

– ידוע שבחב"ד לא מדברים אודות ענין זה כו'. ישנם חוגים שאצלם מאריכים לדבר ולעסוק בענין זה, אבל אצל חב"ד – אדרבה: לא מדברים אודות ענין זה. אבל אעפ"כ, כאשר מזכירים כבר ענין זה, מזכירים כבר עד כמה חמור הדבר, ועד כדי כך – שזוהי הסיבה לאריכות הגלות, היינו, שעי"ז מעכבים בגלות את כל בנ"י, כולל "שכינתא בגלותא" – לא עליכם!

אצל עמרם – שפירש מאשתו כו' – פשיטא שלא הי' צורך כלל להזהיר על ענין זה, אבל כאשר מדובר אודות תכנון משפחה בימינו – עלול הדבר לגרום לחטא הידוע רחמנא-ליצלן! ומכיון שכל יהודי מבקש בתפלתו "ואל תביאנו . . לידי נסיון" – היתכן להעמיד את עצמו בנסיון כזה?! – ובפרט כאשר ידע איניש בנפשי' מה שהי' אתמול בלילה, ובלילה שלפנ"ז וכו'!

ולכן, מלבד כל האמור לעיל – יש להמנע מתכנון משפחה מכיון שהדבר עלול לגרום לחטא הידוע.

 

ג. ויהי-רצון שמכאן ולהבא ישתדלו בקיום הציווי "פרו ורבו ומילאו את הארץ" – ללא כל חשבונות, ואז מבטיח הקב"ה שעי"ז יהי' הענין ד"וכבשוה"!

ובפרט על-פי האמור לעיל אודות אופן הנהגתן של נשי ישראל בהיותן בגלות מצרים – שלא התפעלו מגזירת פרעה וכו', בידען שרצונו של הקב"ה שיקיימו את הציווי "פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה".

ואם הדברים אמורים לפני מתן-תורה, מובן, שלאחרי מ"ת מודגש ענין זה ביתר שאת וביתר עוז – כמדובר כמ"פ אודות מה-שכתב הרמב"ם בפירוש-המשניות במסכת חולין בנוגע למצות מילה, שאע"פ שציווי זה הי' כבר לפני מ"ת, מקיימים אנו מצוה זו (לא מפני הציווי שלפני מ"ת, כי אם) מפני שכך צוה הקב"ה למשה בסיני, היינו, שהענין דמ"ת פעל תוספת עילוי גם בציוויים שהיו כבר לפני מ"ת, ומזה מובן גם בנוגע לציווי "פרו ורבו".