לב. משיחת יום שמחת תורה ה'תשמ"ח.

הנחה בלתי מוגה

א. ...ויש להוסיף עוד ענין ב"לחיים" השייך במיוחד לנשי ישראל [ועד"ז בנות ישראל – שמחנכין אותן לתפקידן העיקרי עלי אדמות, להקים בית בישראל, בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות] – שעל ידם נעשה הענין ד"פרו ורבו", כלומר, לא רק נתינת מאכל ומשקה לעני להחיות את נפשו, אלא יתירה מזה, שפועלים חיים חדשים לגמרי ע"י לידת בנים ובנות.

ומכיון דאתינן להכי, הרי כאן המקום לעורר עוה"פ אודות התפקיד והשליחות דנשי ישראל – על יסוד מארז"ל "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים", ודוגמתו בדורנו זה, כדאיתא בכתבי האריז"ל שדור האחרון הוא הגלגול של הדור שיצאו ממצרים, שהגאולה תבוא בשכר נשים צדקניות שבדורנו – ללדת ריבוי בנים ובנות, "רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים", "בעדרי עדרים", ללא שיקולים ודאגות בנוגע לפרנסתם, מכיון שהקב"ה נותן כל המצטרך להם, עד לאופן של הרחבה ותענוג, "ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור", ולגדלם ולחנכם ברוח התורה והיהדות, כולל ובמיוחד – עי"ז ש"עקרת-הבית" פועלת שהבית כולו יהי' חדור בקדושה ואלקות, שהקב"ה יאמר עליו "ושכנתי בתוכם" (כמדובר כמ"פ בארוכה).