לד. ממכתב י"ז כסלו, ה'תשי"א.

תרגום חפשי כפי שנדפס בשערי הלכה ומנהג חלק ד' ע' כו

(מאגרות-קודש ח"ד ע' עו-עז)

שואלת במכתבה, שהיות ויש לך שני ילדים שיחיו, והרופא ממליץ לך להשתמש באמצעי מניעה, ושואלת הינך את חוות דעתי בזה.

בוודאי ידוע לך, שבכלל אין ענין אמצעי המניעה תואם את השקפת התורה, הרואה בילדים ברכת השי"ת, בה מתברכים ההורים מאתו ית'.

כמו כן סבורה התורה, שאצל יהודים אינו קיים מצב פרטי, מכיון שכל יהודי הינו חלק מכלל עם ישראל, כך שכל עניניו ה"פרטיים" של היהודי יש להם השפעה על כל עם ישראל. ובפרט הדברים אמורים בנוגע לזמננו זה, לאחר הגזירות והשמדות רחמנא-ליצלן בהם נספו כל כך הרבה מליוני יהודים שנהרגו על קידוש השם.

בכל זאת, במקרה שהדבר נוגע לבריאותו של יהודי, גבר, אשה או ילד, שבריאותו של יהודי – כביטוי של הרמב"ם – הוא מדרכי עבודת השם יתברך, הרי שבמקרים מסוימים מכירה התורה באמצעים מסוימים של מניעה.

אלא שבזה קשה להביע דעה חד משמעית, מכיון שהדבר תלוי במידת הנזק הצפוי לאם כתוצאה מהלידה, וכמו כן הדבר תלוי באופן בו נעשית המניעה.

לפיכך הייתי מציע, שלאחר שתדוני בדבר פעם נוספת עם הרופא שלך, והוא יצביע על אופן המניעה שבדעתו להשתמש, תפני לרב, ותשמעי את דעתו בנדון.