ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
י' שבט תשל"ו

 

תוכן השיחה

כשהגויים מדברים וקמים "על ה' ועל משיחו" — התגובה צריכה להיות שהיהודים ידברו על גדלות ה' ‏ומשיחו * שבעים רבנים שהם כנגד שבעים אומות — צריכים לפסוק דין ע"פ "תורת אמת" (שכשהגוי עומד ‏מול האמת — הוא נשבר) שארץ ישראל שייכת לעם ישראל!!‏


האזן לשיחה

א. [דובר בארוכה שכל דבר בעולם משתלשל מהתורה, ולכן ע"י פעולה בתורה ומצוות פועלים דוגמתה בעולם]:

וזהו כאשר יהודים מתאספים יחד, ובאופן ד"רגשו", בכל הרעש - ולא רחמנא ליצלן "על ה' ועל משיחו", שהם "(אל תגעו במשיחי, אלו) תינוקות של בית רבן", אלא להיפך - על-מנת לדבר ולעשות בענינים של תורה ומצוות, מתחיל מ"במשיחי" - "אלו תינוקות של בית רבן".

אמנם כל השנה זמנה הוא, וכל התקופות זמנם הם, אך ישנן תקופות שבהם זקוקים לכך ביתר שאת וביתר עוז, מכיון שרואים שנעשה רעש מ"רגשו גויים ולאומים יהגו". ואף-על-פי שיודעים שזהו "ריק", ובהלה, ו"עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום" מכיון ש"עמנו א-ל", אף-על-פי-כן, מכיון שהתוסף ב"הידים ידי עשיו" צריך להתווסף כמה פעמים ככה ב"הקול קול יעקב" - שזה יהי' ביתר שאת וביתר עוז מכפי שזה בזמן הרגיל.

ולכן, בשעה ששומעים שמתחיל פרק חדש ב"רגשו גויים ולאומים יהגו" - אזי (לכל לראש צריך לדעת שזהו "ריק", אמנם) מאחר ש"לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה", הנה זה שהידיעה הגיעה אלינו - זהו בכדי שיוסיפו ב"הקול קול יעקב" (אשר ע"י זה מבטלים את "הידים ידי עשיו"), ובפרט - להוסיף בעניין שהוא מעין ובדוגמא לזה, על-דרך העניין של "קדמו שקליהם לשקליך".

אשר לכן: כאשר הם מדברים "על ה' ועל משיחו" - אנו צריכים לדבר אודות גדלות ה' וגדלות משיחו, תינוקות של בית רבן - גודל עניין החינוך, ועד כמה זה נוגע.

וכאשר מדברים על ארץ ישראל השלימה ועל ירושלים, "קרית חנה דוד" - צריכים לדבר באופן של "רגשו" ו"יהגו" - בכל הרעש שעל-פי תורה - שהם נחלת אבות, והקב"ה נתנה ליהודים באופן של "ברית עולם" - ארץ ישראל לעם ישראל עם תורת ישראל.

ב. אשר לכן, כאן המקום לעורר - מאחר שנמצאים כאן כמה עשיריות מישראל (ש"כל בי עשרה שכינתא שריא"), וכל הגויים ביחד אינם יותר משבעים אומות [מכיון ש"יצב גבולות עמים למספר בני>-ישראל" - ומספר בני-ישראל הוא שבעים, וזהו כל קיומם], ועל-כן צריכים למצוא שבעים יהודים שיפסקו בנוגע לשלמות הארץ ושלמות התורה ושלמות ישראל, שמכיון שזה נעשה פסק-דין בתורה אזי "כן יקום", על-דרך "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב קרבן עולה", על-דרך-זה גם בנוגע להעוסק בתורת שלמות הארץ ושלמות התורה ושלמות ישראל.

וזהו הביאור היחיד מדוע צריכים לבזבז זמן של יהודים על עניין של "רגשו גויים ולאומים יהגו", שבזמן זה הרי יכלו להתעסק בלימוד התורה וקיום המצוות - שהביאור בזה הוא, מכיון שצריכים להוסיף ב"הקול קול יעקב", בעניין שהוא בדוגמא לזה - על-דרך העניין של "קדמו שקליהם לשקליך", וזוהי התועלת מכל המאורע הזה.

וזה דבר המובן לא רק אצל יהודי, אלא גם אצל גוי - כמסופר במדרש סיפור נפלא, שהמן ראה כיצד מרדכי פגש תינוקות שהיו באים מבית-הספר, ואמר להם "פסוק לי פסוקך", והם אמרו לו את הפסוקים: "אל תירא גו'", "עוצו עצה גו'" ו"ועד זקנה גו'" - וזה פעל על המן!

שלכאורה אינו מובן: מה התפעל המן משלשה ילדים יהודיים?! - אלא זה סימן שבשעה שאומרים דבר באמת (שהרי ילד אינו מבין שום "קונצים"), וכשאומרים עניין מ"תורת אמת" - זה שובר אפילו את המן, ועל-אחת-כמה-וכמה שזה פועל על יהודים.

לכאורה זה "פורים-שפיל" ועניין ילדותי - אך לפי ההוראה מסיפור חז"ל האמור, ומכיון שישנם כאן כמה עשיריות מישראל שהתוקף שלהם הוא התוקף של "מאן מלכי רבנן", והנציגים של מספר בני-ישראל הם הרי שבעים (שמספר זה הוא כנגד המספר של שבעים אומות), וכאן הרי יש הרבה יותר משבעים רבנים.

וכפי המובן מהזוהר יש שני ראשים לשבעים אומות - עשו וישמעאל - שיחד אתם נהי' מספר ע"ב (ובדוגמא לזה מוצאים אנו גם בנוגע לסנהדרין, שישנו מספר שבעים, שבעים ואחד וע"ב),

- אזי כאשר שבעים ושניים רבנים (במעמד כמה וכמה עשיריות מישראל) יקבלו החלטה שה"רגשו גויים ולאומים יהגו" הוא עניין של "ריק", מכיון שליהודים יש ברית עולם על ארץ ישראל השלמה, יחד עם תורת ישראל השלמה וביחד עם עם ישראל בשלמותו (ע"י "המבדיל בין ישראל לעמים") - אזי זה יהי' באופן של "קדמו שקליהם לשקליך", ומתבטל ה"ריק" כולו, עד שאף אלו המונחים בענינים של "ריק" - יראו שזה דבר שאינו במציאות.

ובנוגע לפועל: יעמידו כעת רב שיאמר דבר-תורה בנוגע לכך שארץ ישראל שייכת רק ליהודים, ולאחר-מכן כל השבעים ואחד רבנים יסכימו וכו', וכל הקהל יאמר "אמן ואמן".

והעיקר, "המעשה (בפועל ממש) הוא העיקר": כל ארץ ישראל שייכת לכל יהודי ולכל היהודים, ואף אחד אינו בעל-הבית לשנות זאת, לא גוי ואפילו לא (להבדיל) יהודי!

ו"כן יקום", מכיון ש"דבר אלקינו יקום לעד" - ויהי' בקרוב ממש מה שאומרים ב"אני מאמין": "אחכה לו בכל יום שיבוא" ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM