ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
אור ליום ועש"ק פ' במדבר ג' סיון תשל"ז

 

תוכן השיחה

לכל יהודי הן אם הוא דר בארץ ישראל והן בחוץ לארץ, יש חלק ובעלות על ארץ ישראל! * אומות-העולם ‏יודעים את האמת — שארץ ישראל שייכת ליהודים — צריך לשכנע רק את היהודים שאינם מאמינים בכך * ‏כשעומדים בתוקף בפני הגוי, ולא בושים לומר לו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל — הרי הוא מאמין בכך, ‏ומזה בא אח"כ שגם יקיימו מצוות בתוקף וללא שום בושה!!‏


האזן לשיחה

א. כמדובר כמה פעמים, שרוצים לקשר את כל הענינים שמדברים עליהם עם מעשה בפועל מיד על אתר, ואחרי-כן תהי' זו פעולה נמשכת בימים שלפני מתן-תורה, ו"בזמן מתן תורתנו", עד - על כל השנים כולם, באופן דהולך ומוסיף ואור.

ולכן אלו העוסקים במבצעים (ה"טנקיסטים", כפי שהם נקראים) יעלו בסדר מסודר, ויקחו דולרים על-מנת לחלקם לקהל, הן לאנשים הנמצאים בעזרת-אנשים, והן לנשים הנמצאות בעזרת-נשים, שני שטרות לכל אחד, כדי לתתם לצדקה.

. . ועל-דרך-זה יעשו גם באותם מקומות שכעת שומעים מה שמדברים בהתוועדות בבית-הכנסת ובית-המדרש, בד' אמות של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, וישתדלו בזה בנוגע לנערינו, זקנינו, בנינו, ובנותינו.

. . ואלו שיעשו זאת מחר, או על-כל-פנים ביום הראשון, בערב זמן מתן תורתינו, במקומות הקדושים שישנם שם, על-אחת-כמה-וכמה בשריד בית מקדשנו, בכותל המערבי - תבוא עליהם ברכה.

ב. וזה ידגיש עוד יותר בפני כל עמי הארץ, שכל ארץ ישראל שייכת ליהודים, וכל יהודי הוא "בעל-הבית" על כל ארץ ישראל, היכן שהוא רק נמצא, ולאף אחד אין רשות לומר לו שמכיון שהוא נמצא במקום אחד בארץ ישראל אין לו מה לומר בנוגע ל"שעל" שני בארץ ישראל; ואפילו אם הוא נמצא בחוץ-לארץ, במעמד ומצב של "האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים", בכל-זאת יש לו בעלות על כל טפח - וכפי שקוראים לזה עכשיו "שעל" - בכל ארץ ישראל, היכן שהוא רק נמצא.

ואין זה בכח ובזכות עצמו - אלא זו ירושה שהקב"ה נתן לאברהם אבינו, ש"אחד הי' אברהם", והקב"ה אמר לו "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" - הן את ארץ שבעה אומות, והן את ארץ "קיני קניזי וקדמוני", והוא אמר על כך "לזרעך נתתי", כפי שרש"י מפרש בפשוטו-של-מקרא ש"אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשוי'" - הרי מובן, שכל "שעל" בארץ ישראל שייך לכל יהודי בכל מקום שהוא.

וכל הדיבורים והאסיפות והחתימות על הנייר על ענין זה או על ענין אחר - אין בהם ממשות באמיתית המציאות של עולם-הזה הגשמי, כי "לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה" - הקב"ה הוא "בעל-הבית" על ארץ-הקודש, ועל כל העולם, ועל כל אלו שמדברים ומנהלים משא-ומתן, ומתווכחים שרוצים לפעול תנאים טובים יותר או טובים פחות, שאין כאן המקום להאריך בזה.

והקב"ה אמר שזוהי "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", וכפי שכתוב במדרש שהקב"ה בחר בארץ ישראל מכל הארצות, ובחר ביהודים מכל האומות, כפי שאומרים "אתה בחרתנו מכל העמים", והוא אמר "יבואו ישראל שבאו לחלקי וינחלו את הארץ שבאה לחלקי";

הקב"ה נתן את ארץ ישראל לעם ישראל, בכל מקום שהם, באופן של "ברית עולם", "נחלת אבות" ו"נחלת עולם", שאף אחד אינו יכול לשנות את זה, אפילו אם הוא רוצה.

על-אחת-כמה-וכמה שבעצם הרי אף יהודי אינו רוצה למסור אפילו שעל אחד מארץ ישראל, ורק שישנם כאלה ש"יצרם אנסם", עד כדי-כך, שנראה להם שייצא מזה טובה למישהו - אך האמת היא שלא תצא מזה טובה לא ליהודים ולא לאומות-העולם, מכיון שכתוב בפרשת אחרי ובפרשת קדושים שארץ ישראל אינה "סובלת" את אומות-העולם, ודבר זה הוא בטבע ארץ ישראל!

- ואכן זה באופן של "דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום", ואומרים ש"אל תתגרה בגוי קטן", וצריך שיהי' "בכל נתיבותי' שלום" גם ביחס לאומות-העולם - מכיון שהם עצמם יודעים שהיהודים אינם רשאים למסור חלקים מארץ ישראל, מכיון שהקב"ה נתנה על-ידי "נחלת אבות", באופן של "נחלת עולם" לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם.

ובזה לא מועילות כל ההצבעות, מה זה יצביע ומה השני יצביע - מכיון שארץ ישראל שייכת לכל היהודים הנמצאים בחוץ-לארץ בדיוק כשם שהיא שייכת ליהודים הנמצאים בארץ ישראל, והיא שייכת גם לאלו שאינם יכולים להצביע, ואפילו לאלו שהם עדיין ילדים קטנים, שהם אינם יכולים להצביע ואינם יודעים מה זה עדיין - כי הרי הדין בירושה הוא, שתינוק בן יומו הוא יורש גמור!

ג. ויהי רצון, שאנו נכיר באמת - כי אומות-העולם יודעים את האמת, רק צריך לשכנע את ה"מתי מספר" מהיהודים שחיים עדיין בטעות, וחושבים שיש להם כח ורשות לעשות את זה - שזה לא מציאותי!

וסוף-כל-סוף הרי "אמת מארץ תצמח" - אפילו מ"ארץ" סתם (חוץ-לארץ), על-אחת-כמה-וכמה שיהי' ה"אמת מארץ תצמח" - מה"ארץ" האמיתית שהיא ארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו על-ידי משיח צדקנו.

ואין לזה שום שייכות למלחמות, מכיון שהקב"ה הבטיח שיהי' "ונתתי שלום בארץ" - רק צריך שיהי' "בחוקתי תלכו (שתהיו עמלים בתורה) ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם", ואזי יהי' "ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו" בימים האחרונים של הגלות, ו"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד".

עד - ל"ואולך אתכם קוממיות" - מכיון שיעמדו ב"קומה זקופה" בימים האחרונים של הגלות, וזה יביא את ה"קוממיות" האמיתית, בביאת משיח צדקנו.

ד. כתוב בגמרא ובמדרש בארוכה, שכאשר אומות-העולם שמעו שהקב"ה נותן ליהודים את התורה, אזי הי' מצב של "ה' יברך את עמו בשלום" - שנהי' שלום לישראל מכל האומות שסביבם; והם יודעים שכאשר ילד קטן לומד חומש עם רש"י - הוא לומד מיד אודות ארץ שבעה אומות ש"ברצונו נתנה להם", שזה הי' עד יהושע בן-נון, ובימות יהושע בן-נון "נטלה מהם ונתנה לישראל" באופן של "נחלת עולם" - וזהו באופן של "דרכי נועם ודרכי שלום", כאמור לעיל ש"ה' יברך את עמו בשלום".

שמזה מובן, שכאשר היהודים עומדים בתוקף, ואומרים שאין זה חידוש שלהם, וזה לא קשור בכך שלפני חמישים שנה (או יותר) הי' בלונדון אחד שאינו יהודי שחתם על נייר שפירושו כזה או אחר - אלא אומרים שהארץ שייכת לנו ממשה רבינו, שהוא כתב בתורתו "תורת אמת", שמאז כיבוש יהושע ארץ השבעה אומות שייכת ליהודים, ובנוגע לעתיד - מחכים למשיח צדקנו;

על-ידי-זה נהי' "ונתתי שלום בארץ" - שלום האמיתי, כי כשמרמים אותם ולא אומרים להם את כל האמת, הם מרגישים שלא אומרים להם מה שחושבים, ובמילא גם הם לא אומרים מה שהם חושבים, ואחרי-כן הם עושים בדיוק להיפך - ונעשה היפך השלום.

שבנוגע לגבולות של כיבוש עולי בבל ויהושע בן-נון - הגויים יודעים שסוף-כל-סוף ידעו היהודים שאף אחד אינו "בעל-הבית" שם, ואפילו כש"מפני חטאינו גלינו מארצנו" - בכל-זאת היא "ארצנו", מכיון שהיא "נחלת עולם" על-ידי "נחלת אבות", וכאשר מתנהגים באופן כזה גורמים שיהי' שלום אמיתי.

ואח"כ מנהיגים בעצמם את הענין של "בחוקתי תלכו" - "שתהיו עמלים בתורה", ו"ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם", ואזי יהי' ה"ושכבתם ואין מחריד" עד ל"ואולך אתכם קוממיות" - שלא מתביישים מהגויים, ומתנהגים כפי שיהודי צריך להתנהג ביהדות בחיי היום-יום, בלימוד התורה וקיום המצוות.

ולא צריכים לכפות את זה על אף אחד, מכיון שהרמב"ם הרי פוסק שכל יהודי, באיזה ומעמד ומצב שרק יהי' - אז הוא רוצה לקיים את רצון הקב"ה, רק שצריך שלא יכופו אותו לעשות היפך, חס-ושלום, מרצון הקב"ה, ובלשון הרמב"ם "יצרו אנסו".

ואז מגיעה טובה ש"ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו", עד ל"ונתתי שלום בארץ" כפי שרש"י מביא בפירושו: "שהשלום שקול כנגד הכל";

מתווכחים האם צריכים לעשות כך וכו', - אזי כאשר יעמדו בתוקף בדעתם, דוקא על-ידי-זה יפעלו את השלום האמיתי, והראי' הטובה ביותר על כך, היא: שבמשך זמן הלכו בדרך "עקומה": מתווכחים באופן כזה או באופן אחר, ולתת להם חלק זה או חלק אחר וכו' - ועד היום הזה אין שלום, ורק ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" - הוא שומר שזה לא יזיק לאף אחד ולא יגע באף אחד, ויוצאים ידי-חובה בפחד בעלמא מ"עלה נדף".

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM