ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
מוצאי ש"פ בראשית, בחדרו, תשל"ח (מוגה)

 

תוכן השיחה

כיון שרש"י "בא לפרש פשוטו של מקרא" — מובן, שהרש"י הראשון בתורה פשוט וברור, ומובן גם לילד ‏קטן! * באם יענו זאת בתוקף לאומות-העולם — הרי"ז ישפיע על שריהם למעלה, שישפיעו זאת למטה, ‏שאומות-העולם יחליטו שארץ ישראל לגבולותיה שייכת לבנ"י..‏


האזן לשיחה

א. כמדובר הרבה פעמים, שכל הענינים שרש"י מביא בפירושו עה"ת (גם כשהוא מביא אותם ממאמרי חז"ל) הם פשוטו של מקרא [כמו שרש"י בעצמו אומר כמה וכמה פעמים "ואני לא באתי אלא לפשוטו"], המובן גם ל"בן חמש למקרא".

מכך מובן, שהתירוץ שרש"י מביא כלפי הטענה "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים", שמכיון ש"כל הארץ של הקב"ה היא" משום כך "ברצונו נתנה לנם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" - הנה תירוץ זה (לאחר שרש"י הכניס זאת בפירושו עה"ת) מובן בפשטות, עד גם לבן חמש.

ויתר על כן: מאחר שרש"י אומר זאת כמענה לאומות העולם - "שאם יאמרו אומות העולם לישראל כו' הם אומרים להם" מובן, שבשעה שיאמרו זאת לאומות העולם [ויאמרו דברים כהווייתם, וכמו שכתוב בתורת אמת], גם הם יכירו באמת שבמענה האמור, עד שהם יסייעו שיקויים "לתת להם נחלת גויים", מתוך ידיעה שיש בכך משום עילוי וחשיבות גם להם, עד ש"והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מיניקותיך", שגם אלה שמנהיגים את אומות העולם (מלכים ושרותיהם) יתחננו וישתדלו ויתפארו בכך, שהם יכולים עכ"פ "אומנייך" ו"מניקותייך".

ב. ממה שאנו רואים שעל אף שאמרו לאחדים מאוה"ע המענה האמור (המובא בפרש"י), הם מתעקשים בטענתם "לסטים אתם" הרי זה בא או מכך שלא היו אלה דברים היוצאים מן הלב אצל אותו אדם שמסר להם את המענה האמור, או שאפשרי הדבר שעדיין (מאיזו סיבה שהיא) זה לא הגיע לידיעת השר של אותה אומה.

הדבר, אבל, ברור שלאחרי שהמענה האמור בוטא בגלוי (ע"י שנאמר בפני האומות כאן למטה), הרי זה יגיע (וסו"ס בזריזות) גם לשריהם שלמעלה, [שהם קולטים את האמת שבמענה, גם כשאין אלה דברים היוצאים מן הלב], ועי"כ זה יומשך בלב המלכים והשרים שלמטה, שגם הם יחליטו (ביודעם טעמו של דבר, או בלא יודעם), שכל ארץ ישראל לגבולותי' שייכת לבנ"י. וכדי לבצע זאת בפועל, נדרש רק שבני ישראל יעמוד בתוקף בכל המתייחס לשלימות הארץ (יחד עם שלימות התורה ושלימות העם).

ג. מכיון שאי אפשר לחכות עד שכולם יעמדו בתוקף האמור - ישנו הרי פסק הדין שכל העולם כולו נידון על פי רובו, ושכל העולם כולו הוא במצב שקול מחצה על מחצה.

[מה שתורת אמת מצוה על כל יהודי להסתכל על עצמו ועל כל העולם שהם במצב שקול, הרי זה מפני שכך הוא האמת, ש"כל השנה כולה", תמיד "כל אדם" ו"כל העולם" הם במצב של מחצה על מחצה],

שלכן פסק הדין הברור הוא, שעל ידי פעולה טובה אחת ("מצוה אחת") שיהודי מקיים, במעשה, בדיבור או במחשבה, הוא מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות, וגורם לו ולהם תשובה והצלה...

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM