ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
יו"ד שבט תשל"ח

 

תוכן השיחה

כשם שע"פ שולחן ערוך, כשיש חולה, הרי צריך לגשת לרופא מומחה — כך בנוגע למסירת שטחים — ‏צריכים לפנות למומחים — אנשי הצבא. ובודאי לא לעשות שיקולים "פוליטיים"! * בנוגע לפיקוח-נפש — ‏‏"הנשאל הרי זה מגונה", ממילא, רב לא צריך לחכות שישאלו אותו בענין זה — אלא הוא מיד צריך לפסוק ‏בזה!!!‏


האזן לשיחה

א. האמור לעיל הוא בנוגע לפיקוח-נפש ברוחניות (בנוגע ליהדות), ועל-דרך-זה מובן גם בנוגע לפיקוח-נפש בגשמיות - שהרי אצל היהודים הרוחניות קשורה עם הגשמיות: אם לא הי' את הענין של "חטאינו", ולא הי' מצב של פיקוח-נפש ברוחניות - לא הי' גם "גלינו מארצנו".

[הן בנוגע ליהודים הנמצאים בחוץ-לארץ, והן בנוגע ליהודים הנמצאים בארץ הקודש, ששם גם ישנו ענין הגלות וחושך כפול ומכופל - אמנם בארץ המעמד ומצב אינו כמו המעמד-ומצב בחוץ-לארץ, היות וארץ ישראל הרי "גושה טהור ואוירא טהור", וישנם כמה וכמה מצוות הקשורות עם הגשמיות של ארץ ישראל - אך בכל-זאת אין זה מגיע למעמד ומצב כפי שארץ ישראל צריכה להיות, שזה יהי' בקרוב ממש, בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, שאז תסתיים הגלות (הן בארץ ישראל, והן בחוץ-לארץ), ותהי' אתחלתא דגאולה וגאולה בשלימותה, ובלשון הרמב"ם "ומיד הן נגאלין" - אתחלתא דגאולה עם המשך ושלימות הגאולה].

אך מאחר והי' הענין של "חטאינו", נהי' הענין של "גלינו מארצנו", ונמצאים (בגלוי) במעמד ומצב של כבשה אחת בין שבעים זאבים, וישנו הענין של פיקוח-נפש בגשמיות כפשוטו.

שלכן, כשם שכאשר מדובר אודות פיקוח-נפש בענין הקשור עם בריאות הגוף, יש לשאול אצל רופא מומחה בעניני בריאות הגוף; על-דרך-זה, כאשר מדובר אודות פיקוח-נפש של כבשה אחת הנמצאת בין שבעים זאבים, צריכים לשאול את השאלה (בנוגע לבטחון של היהודים, שהם יהיו מוגנים מאויב ומתנקם) אצל המומחים בעניני בטחון, שאלו הם אנשי הצבא.

ואצלם צריכים לשאול: האם החזרת שטח מסוים מארץ ישראל יגדיל את הסכנה של פיקוח-נפש של נפש אחת מישראל, רחמנא ליצלן; או להיפך - שאם לא יחזירו זה יגדיל את הסכנה.

וצריכים לשאול אצלם כיצד הוא המעמד ומצב מצד הענין של פיקוח-נפש, ולא מצד שום חשבונות אחרים - היות וכאשר מדובר אודות פיקוח-נפש, אסור לחשב שום חשבונות, כפי שהפסק-דין הוא שכאשר גויים אומרים "תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו נהרוג כולכם" - יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.

שמזה מובן, שבנוגע לפיקוח-נפש אסור לחשב שום חשבונות, ועל-אחת-כמה-וכמה לא חשבונות של פוליטיקה ומה יאמרו על כך ה"שבעים זאבים", וכיצד זה ייראה מחר ומחרתיים ולאחר זמן - שכל חשבונות אלו הם היפך השולחן ערוך;

על-פי שולחן ערוך צריכים לשאול את אנשי הצבא (המומחים בענין זה) מה המעמד ומצב היום, מה יותר עלול לגרום לענין של פיקוח-נפש (אפילו ספק וספק-ספיקא) של נפש אחת מישראל, וכל החשבונות של פוליטיקה ומה יהי' מחר ומחרתיים - לא שייכים כאן!

ב. יכול רב לחשוב, מדוע עליו לפסוק את הדין לפני שבאו לשאול - הוא יחכה עד שישאלו אותו ואז הוא ישיב (מכיון שהוא רב, אין לו ברירה והוא מוכרח להשיב על השאלה ששואלים אצלו).

אזי כאמור לעיל שבנוגע לענין של פיקוח-נפש ישנו פסק-דין ברור בשולחן ערוך ש"הנשאל הרי-זה מגונה", כיון שהוא צריך להודיע מלכתחילה שאם יהי' כזה מעמד ומצב הדין יהי' כך וכך - במילא אי-אפשר לטעון שצריכים להמתין עד שישאלו את השאלה, ורק אז ישיבו עלי', משום שהפסק-דין בשולחן ערוך הוא "שהי' לו לדרוש ברבים כו'".

ובפרט שכבר שאלו את השאלה, ושאלו כמה וכמה פעמים, ואין זה דבר שצריכים עדות עליו, אני יודע מכמה רבנים ששאלו אותם השאלה באופן אישי, וכמה רבנים ששאלו אצלם את השאלה באופן כללי (בתוך קבוצה של רבנים), ואני הקטן בתוכם.

ישנם רבנים שכבר השיבו, ואמרו את הפסק-דין בזה, וישנם כמה וכמה רבנים שמסיבות שונות ומשונות עדיין לא השיבו על השאלה.

ובמילא מובן שאין מה להמתין עד שיבואו וישאלו את השאלה - כי השאלה כבר נשאלה, והיא עומדת כבר על סדר היום.

ג. ובפרט לאחרי שרואים שהמעמד ומצב הוא באופן של "אני הכבדתי את לבו" - לא צריכים להתפעל מזה, היות ודבר ברור הוא שזה (כסיום הכתוב) "למען שתי אותותי אלה בקרבו", כפי שקראנו בפרשה הקודמת.

ומשבת ("דמיני' מתברכין כולהו יומי") פרשת בא, באים ליום הרביעי דפרשת בשלח, שהוא יום ההילולא - שבפרשת בשלח כתוב "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", זאת אומרת, שעמדת היהודים בתוקף, לא רק שלא הפריעה, אלא אדרבה, על-ידה הי' "ויהי בשלח פרעה את העם", שפרעה עצמו עזר ליהודים לצאת ממצרים - לצאת מהמצרים וגבולים של כל המלכיות, ש"כל המלכיות נקראות על-שם מצרים, על-שם שהם מצירות לישראל".

וזהו באופן ש"גם אתה תתן בידינו גו'", שפרעה נותן מהענינים שברשותו כדי לסייע ליהודים לעמוד "ביד רמה".

- אך לא לוקחים מהיהודים את ענין הבחירה [שענין הבחירה הוא אצל היהודים מצד ש"צדיקים דומין לבוראן", ו"ועמך כולם צדיקים"; ומאחר והקב"ה הוא הבעל-בחירה האמיתי - הוא נתן לכל יהודי את הכח להיות בעל-בחירה], והקב"ה מבקש מהיהודים שיבחרו בחיים - שיתנהגו לפי הוראות תורתנו "תורת חיים", שבה ישנה הוראה ברורה (כנ"ל).

ועל-ידי-זה שיהודים עומדים עם התוקף המתאים, נהי' "בשלח פרעה את העם", שאף-על-פי שכעת הי' הענין של "הכבדתי את לבו", והוא מדבר דיבורים קשים, עד ש"ויגרש אותם" הוא מצווה לגרש את השליחים, שיסעו - בכל זאת, זה נהפך לטובה, ובאופן ש"לא עיכבם המקום כהרף עין", כיון ש"הגיע הקץ".

ונהי' "בשלח פרעה את העם" - אשר כל מלכי מצרים נקראו על-שם פרעה - שהוא עוזר ליהודים לצאת ממיצר וגבול כפשוטו, מהדברים שעושים את היהודים במנוחת הנפש ומנוחת הגוף, עד שמוכרחים לתת כסף עבור נשק בשעה שיכולים לתת את הכסף עבור חינוך על טהרת הקודש, ועבור בניית בתי-כנסיות ובתי-מדרשות שבהם יהי' ה"קול יעקב" מצפצף ללא שום בלבולים [אבל בינתיים צריכים לתת כסף על נשק, היות וישנה הוראה ברורה בשולחן ערוך שמכיון ש"ממשמשים לבוא", אזי "יוצאים עליהם בכלי-זיין"].

ויהי' "כימי צאתך מארץ מצרים" - שאז לא היו זקוקים לכלי-זיין אף-על-פי ש"חמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים", שאחד הפירושים בזה הוא "מזויינים", שהיו להם כלי-זיין - מכל מקום, גם לפירוש זה לא נזקקו לזה כיון שיצאו "ביד רמה".

עד שבאים ל(שיעור חומש של יום הרביעי) "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר" - שהפירוש של "לאמר" הוא שיחזרו זאת לדורות הבאים, כולל גם הענין ד"תפול עליהם אימתה ופחד", משום ש"בגדול זרועך ידמו כאבן" (לא משום שזה "כחי ועוצם ידי" - אבל אף-על-פי-כן, להם צריכים להראות שיש כלי-נשק), ואחר-כך יהי' "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך גו' מקדש אד' כוננו ידיך", שזה מדובר על בית-המקדש השלישי, שהוא יהי' בנין נצחי, משום ש"כוננו ידיך", בביאת משיח צדקנו, ש"יבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל", בגאולה האמיתית והשלימה, ובקרוב ממש.

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM