ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
מוצאי ש"פ אמור אור לי"ד אייר פסח שני תשל"ח

 

תוכן השיחה

מנסים לרמות את עם ישראל — שכשיעמדו באופן של "קומה זקופה", ירגיזו את הגוי — אי-לכך, הם ‏אומרים, מוכרחים למסור שטחים * למרות שהמומחה — הרמטכ"ל — אמר כמה פעמים שמסירת שטחים ‏מסכנת את בטחונם של מליוני יהודים! * כל תינוק יודע בפשטות, כשיתרפסו בפני הגוי — הוא ידרוש יותר! ‏‏* השכנוע שלהם בטובת "הסכם השלום" הוא: שארה"ב תספק נשק לישראל, אך הם לא מספרים שבה-‏בשעה, ארה"ב מספקת נשק גם למצרים ולמחבלים! * טעות כזו אירעה גם בעת כיבוש צור, שלא פגעו ‏במחבלים (ראה שיחת מוצש"פ שמיני ש.ז.) שכ"ז נובע מסיבה אחת ויחידה: הלחץ מאומות-העולם, שלכן ‏מובן מדוע אלו שבעבר התנגדו למסירת שטחים — כיום, הם אלו שמבצעים זאת! * הפתרון היחיד למניעת ‏הלחץ הוא, ישוב כל הגבולות של ארץ ישראל, שאז אומות-העולם יראו שנקבעו עובדות!!!‏


האזן לשיחה

א. דובר כבר כמה פעמים בנוגע לענין של "שלימות הארץ", שהיה צריך ליישב מיד את הגבול המזרחי של ארץ הקודש, ולא לעשות תכניות לשנים, שיבנו שם כמה ערים (שלוש, ארבע או שש ערים וכיוצא-בזה) - משום שבשביל זה דרוש כמה שנים, ובינתיים נמצאים בסכנה, רחמנא ליצלן.

וכמדובר כמה פעמים, שאפשר לעשות זאת "בשעתא חדא וברגעא חדא", ישנם מספיק אנשים שמוכנים לכך, יש מספיק נשק ואין התנגדות מאף-אחד - חוץ מ"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", אותם מספר יהודים מבולבלים, שמאחר והם נמצאים בגלות פנימית עמוקה, הם אינם יכולים לפעול בעצמם לעמוד בקומה זקופה בלי להתפעל מה"עלה נידף" - מכיון שהעלה נידף על-ידי הגוי.

ורוצים לרמות את-עצמם בענינים של שטות - שאחת מהן היא: שכשיעמדו בקומה זקופה, ירגיזו את הגוי הגדול, מה-שאין-כן כשיעמדו באופן של "שה פזורה" (לא מצד המעלה שבדבר, אלא כ"שה" שהיא כאסקופה הנדרסת לפני הגויים, רחמנא ליצלן ["לא על אף אחד מהיהודים"]), היינו, שיראו לו שלא ממשיכים הלאה, ולא עושים את הענין החיוני שצריך לעשות - אז הגוי לא יהי' "ברוגז", ואז יפעלו אצלו כל מה שרוצים לפעול.

והצליחו לרמות כאלו שהם גם פחדנים, או כאלו שמתפעלים מהמלעיגים, או כאלו שמתפעלים מאלו שיש להם קול חזק בגשמיות ובמילא צועקים חזק - שכדי לא להרגיז את הגוי הם ידחו את יישוב הגבול, ויאמרו שעושים תוכניות לבניית ערים גדולות, שלכל תוכנית דרוש כמה חודשים ושנים, ובינתיים ישאר חלק מהגבול פתוח - ולכן הם בטוחים שאומות-העולם לא יעשו על-כל-פנים דברים שעד-עתה לא עשו!

ב. כמדובר כמה פעמים, ענין זה נוגע לבטחונם של שלוש וחצי מליון יהודים הנמצאים בארץ הקודש. כפי שהכריז הרמטכ"ל (המומחה לעניני צבא - בשם כל הצבא), שאם יוחזרו איזה שטחים, אין אפשרות להגן על הארץ כולה.

ואפילו אלו שהתנגדו להכרזה זו, התנגדותם לא היתה משום שזה לא נכון: הכל מודים שהוא המומחה בענינים אלו, והוא אמר את האמת איך שהיא מצד הבטחון, אלא שמתווכחים האם הי' לו רשות לומר מה שאמר, או שהי' עליו לשתוק.

- מדובר על הגנת שלש וחצי מליון יהודים, ובכל זאת מתווכחים יהודים האם לפי הפרוטוקול הי' רשות לומר את מה שאמר, או שהי' עליו לשתוק ולשאת על-עצמו את האחריות של הגנת הגבולות! - לא היתה כזאת מעולם לא רק בעם ישראל אלא אפילו אצל הגויים!

וכאמור, הכל מודים שהוא המומחה, והוא אמר את האמת כמות-שהיא - ואף-על-פי-כן מתווכחים ללא הרף: אחד אומר שזה ענין פוליטי, והשני אומר שזה ענין בטחוני; אחד אומר שאת-זה צריך לומר שר, והשני אומר שאת-זה צריך לומר גנרל, רמטכ"ל וכו'.

ולמרות שהוא כבר אמר את-זה בגלוי, בכל זאת מתווכחים על-כך כבר כמה חודשים רצופים. ולא בגלל שמישהו החליט שהוא המומחה בעניני בטחון, כי הרי זוהי דעתם של כל המומחים בעניני בטחון - לא הי' אפילו אחד ויחיד שאמר שמצד בטחון מותר למסור שעל משטח מסויים.

ג. ואלו שאמרו תמיד שיש ליישב את הגבולות - אומרים כעת לא ליישב את הגבול, כדי לא להרגיז את הגוי, ועי"ז יתכן שיוכלו לפעול משהו אצלו (על-כל-פנים שלא יהיה יותר קשה); ואחר-כך מתווכחים האם צריך לומר את-זה בגלוי או שצריך לשתוק, האם הוא צריך לומר את-זה או שהשני צריך לומר את-זה.

מובן בפשטות - ועד שאפילו "בן חמש" מבין זאת - שכשמראים לגוי שמתפעלים ומפחדים ממנו, הוא חושב שזו הזדמנות לדרוש יותר, ועליו רק להראות יותר תקיפות.

וכפי שראו בפועל: אמרו שכל יהודה ושומרון שייכים ליהודים, אך יחד עם זה אמרו שלא יישבו את הגבולות, אלא ינהלו משא-ומתן וישקלו מה אומרת ועדה זו ומה אומרת ועדה אחרת וכו'.

ולא כדעת הטועים שעי"ז ישאו-חן בעיני הגוי, ובגלל זה הוא יתן משהו, או עכ"פ הוא לא יעשה דברים רעים - ראו בפועל שעי"ז הזמינו לחץ נוסף, עד לאופן שאמרו שאם הם רוצים נשק, זה מותנה בנתינת נשק לשונאי ישראל רח"ל! זה פעם ראשונה שמקשרים זאת יחד.

ומתי זה נהי' - כששמעו דבר והיפוכו: מחד, אמרו שיהודה ושומרון שייכים ליהודים; ומאידך, בנוגע למעשה - פחדו לזוז ממקומם, ונשארו בדיוק באותו מעמד ומצב שהיו לפני כמה חודשים, ומכריזים בגלוי שגם בעתיד לא יזוזו ממקומם!

ולאחר שדחקו אותם לקיר - הם אמרו שהכינו תוכנית כיצד לבנות ערים גדולות, ולשם כך הרי זקוקים לעשרות-אלפי אנשים, ולכן צריכים לחכות עד שיהי' כזה מספר אנשים וכו' וכו'.

ותמורת זה שרצו לרמות את עצמם ואת אחרים שזו הדרך הנכונה לשלום, על-כל-פנים להכנה לשלום, ועל-כל-פנים לא להגדיל את הסכנה, רחמנא ליצלן, ראו בפועל מה שאמרו המומחים לעניני בטחון לפני חודשים ושנים: שכל סימן של פחד ושל היסוס - מגדיל את הלחץ.

ד. אשר על כן, יש לעשות מעשה בפועל - שעל-ידי-זה יראו שמתכוונים באמת שכל ארץ ישראל לגבולותיה הוא ענין של בטחון ממש עבור שלש וחצי מליון יהודים.

אמנם "לא ינום ולא יישן שומר ישראל" - אבל הקב"ה רוצה שיעשו גם פעולות בדרך הטבע, על-כל-פנים באצבע קטנה, כפי שהוא הראה בתורתנו הקדושה, "תורת אמת": שכאשר שומעים שעכו"ם רוצים לבוא "על עסקי תבן וקש" - אז כאשר מדובר על מקום שעל-ידו יתכן ש"תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם" - "יוצאים עליהם בכלי-זיין ומחללין עליהם את השבת".

ואז ישנה הבטחה שהלחץ יתבטל - כפי שראו כבר בכמה ענינים שעליהם עמדו בתוקף.

כאמור, אין זו שאלה הקשורה באיסור והיתר או טומאה וטהרה - זו שאלה של פיקוח-נפש ממש, שזוהי דעתם של כל המומחים לעניני צבא ובטחון ללא יוצא מן הכלל. ואפילו הגנרל שאמר אחרת, הוסיף מיד, שמסירת שטח אכן תגדיל את הסכנה של פיקוח-נפש, אלא שישנם חשבונות (שצריכים לישא-חן בעיני הגוי וכו') שעבורם צריכים להעמיד בסכנה כמה נפשות מישראל (כפי שהי', רחמנא ליצלן, בחודשים שעברו) - העיקר שינסו ללכת בדרך הזו.

- בדרך זו ניסו ללכת כבר כמה פעמים. אחרי כל מלחמה שהיתה בעבר, ניסו ללכת בדרך זו - ובכל פעם זה הסתיים בקרבנות של נפשות ישראל בפועל ממש.

כלפי הפחדנים בין-כה לא יצאו ידי-חובה, כיון שכבשו חלק גדול משם, שגם צעד זה היה היפך דעתם של הפחדנים - ואף-על-פי-כן השאירו מקום של פורענות בגשמיות וברוחניות, כפי שרואים כעת בגלוי.

וכאמור לעיל, שנמצאים בכזה חושך כפול ומכופל, שאפילו כשרואים בעיני בשר שנהגו בטפשות, חוזרים למחרת על אותה הנהגה טפשית.

ה. וכאמור, כבר עברו כמה ימים מאז שאמרו בגלוי שנתינת נשק ליהודים תותנה בנתינת נשק לצוררי ישראל - ומיד לאחר-מכן יצאו בפירסום שזה לא מפריע לידידות, וזה לא מפריע לאספקת הנשק, ובעבר נתנו כך וכך וגם בעתיד יתנו - עם כל הענינים שאומרים בדיבור ובנוגע לפועל לא עושים!

וההבטחה היחידה, שרוצים לשכנע שהיא הישג גדול במעשה, היא: שהבטיחו שבמשך ארבע עד חמש שנים יתנו עוד 25 מטוסים! - אף-אחד לא יודע מי (מאיזו מפלגה ואילו אנשים) יהיו בעלי-בתים בעוד 4-5 שנים, ואפילו מה יהי' בעוד שנה אף-אחד לא יודע!

והעולה על כולנה - כל זה הוא מה שמדברים עם צד אחד, אבל לא יודעים כלל מה מדברים עם מחבלים; יודעים רק מה הם עושים: הם אינם מתחשבים לא עם וושינגטון, לא עם צרפת ולא עם אלו שנמצאים יחד עמהם, אלא הם עושים מה שהם רוצים!

עד כדי-כך שהכריזו בגלוי, שהצרפתים מתחבאים עד שהדיפלומטים יתפשרו ביניהם. וטעמם ברור - הם אינם רוצים לעמוד בסכנה; ולאחר-מכן באים המחבלים וכובשים עוד מקום ועוד מקום - זה מה שהם עושים במעשה בפועל!

ח. וזה ענין שרואים בגלוי - וכבר מדברים אודות זה כבר חודשים רצופים, "ובחנוני נא בזאת" - יכולים לבחון את הדרך הזאת.

וכאמור, שכבר ראו בכל המלחמות הקודמות את התוצאות שהשתלשלו מכך שהתפעלו ופחדו מהגויים.

ומה שטוענים שבמלחמות הקודמות היו תנאים שונים - אין זה נכון: היו אותם יהודים ואותם אינם-יהודים, והי' אותו מעמד ומצב.

אם נהי' שינוי - זהו רק בפרט זה שכעת התקרבו למעמד ומצב שמוכרח להיות ענין התשובה, ומשיח צדקנו מוכרח לבוא. אבל בינתיים, כל זמן שנמצאים בימים האחרונים של הגלות - ישנו פסק-דין ברור שצריכים לנהוג לפי הוראת מומחה לעניני בטחון, שהוא כבר אמר את דעתו ופרסם אותה והיא גם נדפסה - לא בגלל שרצו לפרסם את-זה, אלא בגלל שלא היתה להם ברירה - ראו שלא יכולים להסתיר עוד את האמת, שכבר חודשים ושנים רצופות שנמצאים באותו מעמד ומצב (והוא נס גלוי שלא ניצלו את-זה, רחמנא ליצלן, באופן בלתי-רצוי יותר) - מצב של פחדנות וגלות פנימית, שהיא הגלות הגרועה ביותר שיכולה להיות, שאפילו החושך כפול ומכופל של הגלות העכשווית (גלות הרביעית) לא דומה לגלות שיהודי נמצא בה בנפשו פנימה, וכשהוא צריך לעשות משהו - אפילו ב"אצבע קטנה" - מיד הוא חושב מה יאמר על-כך הגוי!

וראו בפועל למה זה גרם:

כל נתינת נשק ליהודים מותנית בנתינת נשק לצוררי-ישראל, וההבטחה שעליה סומכים היא: שבעוד 4-5 שנים יתנו עוד 25 מטוסים - בה-בשעה שאת הנשק לצוררי-ישראל לא ישלחו בעוד 4-5 שנים, אלא (יש אומרים שכבר שלחו, ואפילו אם זה פחד שווא) אומרים בפירוש שישלחו בהקדם הכי אפשרי.

וכאמור שבנוגע לפועל יש לעשות ע"פ הוראות המומחה לעניני ביטחון - שכולם מסכימים שהוא המומחה, ושהוא אמר את האמת; הויכוח היחידי שישנו בזה הוא - האם הי' לו רשות לומר זאת, והאם הוא הי' צריך לומר זאת עכשיו, או שהי' צריך לחכות ולומר באופן אחר, שכל השקלא-וטריא לא מקטינה (לדאבוננו) את סכנת הפיקוח-נפש שבדבר.

ט. וכפי שהובאה קודם הדוגמא ממה שהי' בנוגע לצור - שעכשיו מותר כבר לגלות את-זה (כיון שלא יזכירו כלל שמות):

גנרל מארץ ישראל הגיע לכאן לצורך השתלמות ונפגש עם גנרל - מומחה בתוכניות צבא - מצבא ארה"ב. שאל האמריקאי את הישראלי: איך יתכן שלא כבשתם את צור? ענה הישראלי, כיון שפחדו מלחץ! (או שיהיה לחץ - אינני יודע בדיוק מה הוא אמר לו).

השיב לו הגנרל האמריקאי: זה שנסחבו לפוליטיקה ולא כבשו את צור כדעת אנשי-הצבא (הן בארץ ישראל, הן בארה"ב והן בשאר המקומות) - הרי זה בדיוק מה שקרה לארה"ב במלחמת וויטנאם, שגם בוויטאנם אם היו נותנים לאנשי-הצבא לפעול כפי הבנתם - היו מסיימים את המלחמה בנצחון גמור ובזמן קצר מאוד, אך מאחר והפוליטיקאים לקחו את ההחלטה בעצמם - לכן נחלה שם ארה"ב מפלה.

אך ארה"ב יכולה להרשות לעצמם מפלה בוויטנאם, כי היא מספיק גדולה וחזקה, ואין זה בתוך גבולה אלא מעבר לכמה ימים, ולכן זה לא כל-כך נוגע לה, כי אם תנצח - מה טוב, ואם לא - הרי ניסו ונכשלו;

אבל בארץ הקודש המצב הוא שאי-אפשר להרשות לעצמם שום כשלון רחמנא ליצלן! [ובלשון הגמרא שארץ ישראל היא "ארץ צבי", "מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו, אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה - רווחא, ובזמן שאין יושבין - גמדא": בכדי שארץ ישראל תהיה במצב של "רווחא" - רחבות - על היהודים שם לעמוד ברחבות ובתוקף, ובמילא אסור להרשות לעצמם שום ענין של מפלה, רחמנא ליצלן].

על-אחת-כמה-וכמה כאשר רואים בגלוי שלאחרי שלושת המלחמות והנצחונות שהיו, הנה מכיון שלאחר כל נצחון ויתרו ותיכף נסוגו - זה גרם למלחמה שהיתה אחר-כך! ועל-דרך-זה כעת: בינתיים רואים זאת בענין של נשק (כנ"ל בארוכה), ורחמנא ליצלן עוד ידם נטויה!

ויהי רצון, שמכיון שנמצאים במוצאי-שבת, וביום בו אין אומרים תחנון, ובחודש שראשי-התיבות שלו מראים על המרכבה - שבפנימיות כל היהודים עומדים באופן של מרכבה להקב"ה - אזי כל הענינים יהיו בחסד וברחמים, ובקרוב ממש - שיקחו "כלי-זיין" ויישבו את כל הגבולות, ובפרט את הגבול המזרחי, באופן של "בדרכי נועם", אבל "בשעתא חדא וברגעא חדא",

שזו הדרך היחידה שעל-ידה מראים שמתכוונים לכך באמת, ובמילא זוהי הדרך היחידה שעל-ידה יצליחו - כפי שראו בעבר, שבדברים שעמדו עליהם לא רק בדיבורים אלא גם במעשה - הם לא התווכחו אלא עוד סייעו בכך.

וכן תהיה לנו, שבקרוב ממש ו"בשעתא חדא וברגעא חדא" "יערה עליהם רוח ממרום" - ולא ישלו את העולם כולו עם תוכניות שיהיו בעוד שלש שנים, שנתיים, שנה ואפילו בעוד חודש - אלא יישבו את הגבול המזרחי תיכף ומיד ב"יהודים חיים", ויקשרו אותם עם "תורת חיים" שניתנה מ"ה' אלקים חיים" בארץ הלזו הגשמית, בארץ הקודש, שמשם נמשך הענין של השגחה-פרטית על כל היהודים בכל הארצות, ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל"3.

ואז יתבטל מיד הלחץ, ואדרבה, "גם אויביו ישלים אתו" - הם ייהפכו למסייעים בעניינים שבהם היהודים צריכים סיוע.

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM