ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
מוצאי ש"פ בלק, שבעה-עשר בתמוז (נדחה) תשל"ח

 

תוכן השיחה

בגלל אותם מספר אנשים בעלי "רגש-נחיתות" שהודיעו לוושינגטון שמוכנים למסור שטחים — התעכבה ‏הגאולה!!! * במקום לנצל את התוקף שקיבלו מהקב"ה בשביל "אל יבוש מפני המלעיגים" — מנצלים אותו ‏להחליש יהודים אחרים! * אל לו ליהודי להחלש, להתבייש ולהתבטל בפני הגוי אע"פ שהגוי לוחץ עליו, ‏מכיון שנמצאת בו נפש האלוקית שהיא לא יכולה להתבטל אף פעם בפני גוי * רק כשיישבו את הגבולות ‏יתבטל הלחץ על מסירת שטחים!‏


האזן לשיחה

א. נמצאים אנו כעת במעמד ומצב דומה למעמד ומצב המסופר בפרשתנו (פ' בלק), בה מסופר שבני-ישראל עמדו כבר על שפת הירדן והוצרכו רק לעבור את הירדן ולהכנס לארץ ישראל, ועל-דרך-זה גם כעת, שאנו נמצאים ברגעים האחרונים של הגלות, והנה הנה מתחילה כבר האתחלתא דגאולה.

אלא רק צריך להיות אצלנו התוקף - היות שנמצאים ברגעים האחרונים של הגלות, ואין להתפעל מהפיתויים ומהטענות שונות ומשונות של האינם-יהודים - וגם של היהודים שמסיבה שונה ומשונה עדיין לא קלטו את האמת שכל ארץ ישראל לגבולותי' שייכת לכל יהודי ולכל היהודים, ואפילו על-פי חוקי אומות-העולם אף אחד אינו "בעל-הבית", ולאף אחד אין יכולת ורשות למסור חלק מארץ ישראל.

ואם הוא מדמה שכאשר הוא יעלים את האמת אזי הוא ירמה מישהו - עליו לדעת שחוץ ממנו עצמו אין הוא מרמה אף אחד, כיון שמאז נבואת בלעם יודעים כבר אומות-העולם שב"אחרית הימים" תהיה ארץ ישראל שייכת ליהודים, והם רואים ללא כל ספק שכעת כבר "אחרית הימים" - וכפי שראינו זאת בנסים הגלויים שהקב"ה עשה בארצנו הקדושה, שהיה "זה היום עשה ה' וגו'".

אילו זכינו - כבר אז היתה מסתיימת הגלות ומתחילה האתחלתא דגאולה, ויחד עם זה גם הגאולה האמיתית והשלימה; אולם מאחר ולא זכינו - באו אנשים מוגי לב, פחדנים, שיש להם "רגש-נחיתות" בפני "גוי'שקייט", ושלחו מיד שליח [לוושינגטון] להודיע שהם מוכנים למסור בחזרה את השטחים שכבשו, כי לא רוצים להסתכסך עם הגוי, רוצים לשאת-חן בעיניו - וזה עיכב את הגאולה! ובינתיים נמשך החושך כפול-ומכופל של הגלות בגלל אותם מוגי-לב שלא היה בהם התוקף להחזיק במתנה הגלויה שהקב"ה נתן להם, ורק היה בהם התוקף לפעול ש"ירך את לבב אחיו בלבבו".

ב. וכמדובר כמה פעמים, הקב"ה נותן ליהודי את כל הכחות שישנם, אלא שהוא נותן לו גם בחירה כיצד לנצלם, ובמקום לנצל את התוקף שהקב"ה נתן כדי ש"אל יבוש מפני המלעיגים" - שזה מדובר אפילו בין יהודים, ועל-אחת-כמה-וכמה ש"אל יבוש" מזה ש"רגשו גויים ולאומים יהגו" שכל זה הוא "ריק" - מנצלים את התוקף והחוזק הזה להחליש יהודים אחרים!

ורואים בפועל, שעל-ידי זה האריכו את הגלות המרה ואת החושך הכפול והמכופל בכמה וכמה שנים!!

ויהי רצון שיצאו ידי-חובה בטעות המרה שעשו אז, למרות שגם עכשיו ישנם עדיין יהודים שנאחזים עדיין בזה, בכחות האחרונים של רגעי הגלות האחרונים - שלא להראות את גאונם, "גאון יעקב", שאנו "ישראל עם קרובו" היות ו"אתה בחרתנו מכל העמים".

- אומות-העולם יודעים זאת מזמן, וגם היהודים יודעים מזה, אלא שישנם יהודים ספורים שמתביישים בכך ש"אתה בחרתנו מכל העמים" (מצד סיבות שונות ומשונות), ונבהלים כאשר מדברים על כך בקול רם.

[אין זה סוד ואי-אפשר להסתיר זאת מאף אחד, היות ועל כך אין לנו בחירה: הקב"ה עצמו בחר בכל יהודי ובכל היהודים - וגם הם בכלל, אך הם מתעקשים בזה נגד העצם והמציאות שלהם מצד סיבות שונות ומשונות].

וכמדובר, רואים כבר בעיני-בשר שעומדים כבר "בעבר הירדן מזרחה", ואפילו אלו הנמצאים באה"ק יראים לעמוד במעמד ומצב של קדושה, הם מתרוצצים - אולי יוכלו להכניס גוי ולרשום עליו שהוא יהודי, למרות שזה היפך ההלכה; וגם אולי ישלו את עצמם ש"ככל הגויים בית ישראל", שהם לא עם קדוש ומובדל (שהרי הפירוש הפשוט של "קדוש" הוא - מובדל).

הם רוצים להעלים מילדיהם - וגם מהם עצמם - שכל אחד מהם הוא מהאומה ש"אתה בחרתנו מכל העמים", רק כדי לשאת-חן בעיני גוי, שכולם מודים שהוא גוי והוא עצמו אומר שהוא גוי, וגוי שאינו אוהב ישראל; בכל זאת רוצים הם להשלות עצמם שאין זה כך וזה ישתנה, וטוענים "אל תתגרה בגוי קטן", עם כל הפיתויים והטעמים שאין בהם כל שכל וממשות כלל.

ג. והעיקר - כמדובר כמה פעמים, שכבר ניסו ללכת בשיטה זו כמה וכמה פעמים וכל פעם נכשלו בזה; שינסו ללכת פעם אחת ויחידה על-פי הדרך של "תורת חיים" (שנקראת כך היות והיא הוראה בחיים) ו"תורת אמת" (המגלה את האמת), וסוף-כל-סוף "אמת מארץ תצמח" - שמארץ ישראל תפרוץ האמת, בין אם אותם מוגי-לב יסכימו ובין אם לא - האמת תנצח, ויראו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, באופן שהיא "נחלת עולם", היות והיא ניתנה לנו - על-ידי התורה - מ"אלקי עולם", הקב"ה שהוא מלך הארץ, ולכן לא יכולים לשנות זאת.

אלא שנתנו ליהודים בחירה, ואם הם רוצים - הם יכולים להשאר בגלות ועל-ידי-זה להשאיר, רחמנא ליצלן, עוד יהודים וגם את השכינה בגלות - ב"גוי'שקייט", ועל-ידי זה גם בגלות תחת אומות-העולם כפשוטו.

. . כשמדובר אודות מסירת חלקים מארץ הקודש - שזה קשור עם פיקוח-נפש של יהודי אחד, עאכו"כ פיקוח-נפש של כמה וכמה יהודים, כן ירבו - מה שייך שהוא ידון עם מישהו, יהודי או לא יהודי, על עניין של פיקוח-נפש, בה-בשעה שהתורה אומרת שכל התורה בטילה כדי להציל יהודי אחד!

ומה שהוא טוען שהוא מתבייש מהגוי - מה הפירוש שהנך מתבייש מגוי? הרי אתה יודע שהינך מהעם הנבחר מכל העמים ("אתה בחרתנו מכל העמים"), אם כבר הינך מתבייש - עליך להתבייש מנמיכות הרוח שיש לך בפני הגוי בה-בשעה שהקב"ה נתן לך כהורים את אברהם יצחק ויעקב, ואת שרה רבקה רחל ולאה; ובשעה שהורי הגויים אכלו בשר-אדם - היהודים כבר קיבלו את עשרת-הדברות ואת כל התורה, והי' להם כבר דרך סלולה עם כל הפרטים, אשר עתה - "הלכו גויים לאורך"!

אך הוא הולך לאותו "קניבל", שממנו יצא הנכד והנין, ומכריז ש"תרבותם" היא החשובה ותורתינו אינה אלא עניין פרטי.

אבל חס-ושלום שבזה ינהיגו קיבוץ של של יהודים, שכאשר חיים בעולם שיש בו גויים שיש להם "תרבות" ("קולטור") אחרת - צריך לילך אחריהם, היות ו"אתם המעט מכל העמים".

- טענה זו (שהיות ו"אתם המעט מכל העמים" על היהודים להתבטל מרוב) שייכת רק כאשר יכולה להיות מציאות שיהודי יתערב בין הגויים - כפי שהדין הוא שביטול ברוב שייך רק כאשר שני הדברים התערבו יחד, אך כאשר המיעוט הוא מציאות בפני>-עצמו, הוא אינו מתערב עם הרוב - לא שייך העניין של ביטול ברוב.

כשמדובר (לא על איכות, אלא) על כמות, אזי כאשר כמות קטנה מתערבת בכמות גדולה היא בטילה ברוב; אך כאשר מדובר אודות יהודים - לא שייך לומר שיהודי יתבטל לגבי גוי.

- בשעה שהוא מתערב ברוב, ורוצה למצוא-חן בעיני הרוב, ושהרוב יטפח על שכמו ויאמר לו שהוא בן-אדם טוב מכיון שרוקד אחר עשיו ועמלק ורוקד אחר פלוני-בן-פלוני - אכן, יכול הוא להתבטל בעיניו; אך הנפש האלקית "גם בשעת החטא היתה באמנה איתו" - היא אינה מתערבת בגויים, היא "באמנה איתו" עם הקב"ה; ולכן, כשם שהקב"ה אינו יכול להתבטל, חס-ושלום, כך גם יהודי אינו יכול להתבטל.

וכדי להסיר את ה"הסתר אסתיר" - ההתחלה בזה היא כשידעו שההעלם והסתר הוא הסתר; לא טוב בלתי רגיל ("אַ געוואַלדיקער טוב"), אלא בדיוק ההיפך מזה - נסיון גדול.

ד. אלא שישנה גם האפשרות והיכולת להסיר את ההסתר על-ידי ש"ישראל עושין תשובה", ואזי - "מיד הם נגאלין".

כמדובר כמה פעמים, כאשר יישבו את גבולות ארץ ישראל - יתבטל מיד הלחץ, היות ויראו שאין מה ללחוץ מאחר וזה כבר אחר המעשה,

ואף-על-פי-כן, מתעקשים דוקא בנקודה זו ולא רוצים ליישב את הגבולות, למרות שרואים שבגלל זה מתוסף מידי יום ביומו לחץ חדש ותביעה חדשה, עם כל הענינים שאין כאן המקום להאריך בדבר המצער.

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM