ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
כ"ף מנחם-אב תשל"ח

 

תוכן השיחה

מכיון שכעת שאלת הבעלות על ארץ ישראל היא שאלה של פיקוח נפש כפשוטו(!) לכן — ע"מ להטיל ‏‏"אימה ופחד" — צריכים לצאת ב"כלי-זיין"!! * אותו רב שפוסק שמצד פיקוח-נפש אסור להרגיז את הגוי — ‏שיארוז את מזוודותיו ויסע לחוץ לארץ!! * צריך ללמוד את ההלכה בסי' שכ"ט כפשוטה, ללא שום פשרות!!!‏


האזן לשיחה

א. דובר לפני-כן על השייכות של ארץ ישראל לעם ישראל - וכמדובר כמה פעמים שבמצב העכשווי נוסף עוד עניין שאין לו שייכות לבעלות על ארץ ישראל, אלא שהיא שאלה פשוטה בנוגע לעניין של פיקוח-נפש.

שמכך מובן הרצינות וההתבוננות שצריכה להיות בדיון שאלה זו, לפני שפוסקים פסק-דין בנושא.

ולדעתי, הפסק-דין הוא הלכה ברורה בשולחן ערוך: כשיש "עיר הסמוכה לספר" ומישהו רוצה להכנס אפילו "על עסקי תבן וקש" - "יוצאים עליהם בכלי-זיין" כדי להטיל עליהם "אימתה ופחד", היות וזה קשור עם פיקוח-נפש, ופיקוח-נפש דוחה את כל התורה כולה.

- [שדין זה הוא אפילו כאשר מדובר על "עסקי תבן וקש" - שהטובים שבהם חושבים על "תבן וקש", אבל השאר חושבים על ענינים אחרים לגמרי. ואפילו מבין הטובים שבהם גם אמרו בפירוש מה הם באמת רוצים, והם מדברים ללא הרף בנוסח הזה, כדלקמן] -

ובשעה שעושים זאת מפני הציווי - ובכח - של ה' אלקי הצבאות, אז מצליחים שיהי' "תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן", שעומדים עם הנשק לא יותר מאשר משך זמן קצר ואפילו לא צריכים להשתמש בו, ואחר-כך הולכים לבתיהם בשלום.

ב. כדי להבהיר לנו עוד יותר את העניין, הראה הקב"ה שאלה שאינם אוהבי ישראל אמרו בגלוי מה תביעתם - שהיהודים שהגיעו לארץ ישראל לאחר שנת תש"ח יארזו את חבילותיהם ויסעו מארץ ישראל (כל אחד לאן שהוא רוצה), ואם לא יעשו זאת - שידעו שזהו עניין של סכנה, היות וכאשר ירגיזו אותם הם לא יעשו שלום אלא יערכו מלחמה, חס-ושלום.

זאת אומרת: אלו שאינם רוצים לקשר את המעמד ומצב העכשווי עם הפסק-דין ברור הנ"ל של השולחן ערוך וטוענים שבשביל פיקוח-נפש צריך לוותר לכל אלה שהם היפך אוהבי ישראל, כדי לא להרגיז את הגוי -

בזה הם נותנים הוראה, רחמנא ליצלן, שכל היהודים שהגיעו לארץ ישראל לאחר שנת תש"ח (וביניהם גם חלק מאלו שרוצים לומר שבשביל פיקוח-נפש צריך לוותר להם) יארזו את חבילותיהם ויסעו מארץ ישראל, רחמנא ליצלן היה-לא-תהיה, ויחפשו אי-שם עיר מקלט!

היות והתורה היא תורת אמת, אי-אפשר לעשות פשרות בתורה, וכאשר פוסקים דין - צריך לפסוק באופן גלוי:

דבר ברור הוא שכדי להרחיב את גבול ישראל, או כדי לא לעבור על הלאו של "לא תחנם" אסור לעשות מעשה הקשור עם פיקוח-נפש, אך במצבנו הוא בדיוק ההיפך, היות ועל-ידי שמוותרים להם - פותחים את כל הארץ לפניהם, רחמנא ליצלן, היות וכל ארץ ישראל היא במעמד ומצב של "עיר הסמוכה לספר".

וכאמור, שהגלויי-לב מהאויבים (אלו המדברים "פתוח") אמרו בפירוש שהיהודים שהגיעו לארץ ישראל לאחר שנת תש"ח - ארץ ישראל אינה שייכת להם, ועליהם לנסוע משם (ירשו להם לקחת את חבילותיהם, אך עליהם לנסוע מארץ ישראל).

ודבר זה אומרים הממוצעים שבהם, כי הרי הגרועים שבהם טוענים שאפילו היהודים שהיו בארץ ישראל לפני תש"ח - אין ארץ ישראל שייכת להם, וגם עליהם לעזוב. ואלו האומרים זאת, יש ביניהם מהמדינות שיש להם נפט (והרבה נפט) והם לוחצים על ארה"ב וכו'...

שמזה מובן, שאם דעתו (של הפוסק, כנ"ל) היא שבשביל פיקוח-נפש אסור להרגיז את הגוי, ובמילא צריך לוותר להם כדי למנוע סכנה ליהודים - עליו להיות הראשון שיקח את חבילותיו ויסע מארץ ישראל (כיון שכך רוצה הגוי), היות והיהודים הנמצאים בסביבתו מסתכלים עליו ולכן אינם נוסעים מארץ ישראל - ולכן הערבים (או זה שנמצא בלוב וכיוצא-בזה) יתרגזו, וזה יכול להביא (לטענתו) למלחמה, רחמנא ליצלן.

ג. כאמור, הקב"ה העמיד את המעמד ומצב באופן ברור:

מדובר אודות "עיר הסמוכה לספר", וחלק מהאויבים אומרים שהם באים רק "על עסקי תבן וקש" - הבהירה התורה לפני מאות שנים, שהיכן שהשאלה רק תהיה - בארץ ישראל או בחוץ-לארץ, עד בפינה נידחת בעולם כולו, היכן שישנו ישוב של בני ישראל - "יוצאים עליהם בכלי-זיין ומחללין עליהם את השבת", ודוקא באופן כזה מגינים על כל המדינה עם כל היהודים הנמצאים בה, עד שזהו עניין של פיקוח-נפש שדוחה את כל התורה כולה.

ובפרט שבמעמד ומצב זה לא צריך לדחות כלום - צריך רק לפרש את הדין שכתוב בהלכות שבת כצורתו, כפשוטו וכענינו, כי בהלכה לא משנה פשט'לך ורמזים. אם זה כתוב במקום ששם נמצאים הפסקי-דינים - צריכים לכל-לראש לפסוק את הדין כפי שכתוב בפסקי הלכות.

- ודאי שיש בזה גם רמז דרוש וסוד - היות והתורה היא "ארוכה מארץ מדה", וישנם ששים ריבוא פירושים, הן על-דרך הרמז, הן על-דרך הדרוש, הן על-דרך הסוד והן על-דרך הפשט - אך חס-ושלום לומר שלא לקיים את ההלכה כפי שהיא כפשוטה.

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM