ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
בעת ביקור האדמו"ר מגור זצ"ל, ט' אלול תשל"ח

 

תוכן השיחה

כאשר יודעים מפס"ד השו"ע יש לפרסם זאת ובתוקף – נחיצות "קול קורא" מהאדמו"רים ורבנים אודות ‏שלימות הארץ! * צריך להבטיח ש"אל יימס לבב אחיו כלבבו"!‏


האזן לשיחה

כ"ק אדמו"ר: הלואי ויהי' כך בנוגע לעמידה איתנה ובתקיפות בכל הקשור לשלום. [הובא משקה ואדמו"ר מגור אמר: לחיים, שתהי' שנה טובה.

כ"ק אדמו"ר: בטוב הנראה והנגלה, לחיים].

כ"ק אדמו"ר: הוזכר קודם בנוגע לתוקף ושלום, – ומכיון שאתם הנכם זקן האדמורי"ם בארץ-ישראל, כדאי היה שתצאו לפרסם בתוקף לקיים פסק-הדין של השולחן-ערוך שכאשר הם באים "על עסקי תבן וקש" יש לעמוד עם נשק וכו' – וממילא יהיה "תפול עליהם אימתה ופחד".

האדמו"ר מגור: אכן רואים שכל השירה כתובה בלשון עבר, משא"כ "תפול עליהם אימתה ופחד" כתוב בלשון הווה, [כ"ק אדמו"ר העיר שזהו בלשון עתיד]. והיינו: ישיר שייך להעבר, משא"כ "תפול גו'" צריכים גם בזמננו.

כ"ק אדמו"ר: כיון שישנם כאלה שהם "הירא ורך הלבב", ויש להבטיח ש"אל ירך לבב אחיו כלבבו" (כפי שקראנו בשבת הקודמת) – יש לפרסם "קול קורא" שזהו דין בשולחן-ערוך (שאיננו קשור ב"קדושת הארץ" "עליה בחומה", וכל כיוצא-בזה) בחל על כל ריכוז יהודי בכל מקום שהוא (אפילו בחוץ-לארץ), שאפילו בשבת יש לצאת כנגדם בכלי נשק, ואף כאשר הם באים על עסקי קש ותבן – כיון שזהו ב"ספר" (ליד הגבול). ופירסום "קול קורא" זה שיפעול רושם חזק – הוא עתה בבחינת "דבר בעתו":

ראשית, קראנו זה עתה בשבת הקודמת (פ' שופטים) שכהן, מדריך, או שופט צריכים להשתדל לחזק. שנית, זה יביא תועלת בנוגע ל"הירך ורב הלבב", שלכל-הפחות לא יתערבו, – אמרתי שרואים דבר פלא: בנוגע ל"הירא ורך הלבב", היו צריכים לכאורה, לעשות דבר פשוט, לשכנעו שאין לו ממה לפחד, כאן רואים בדיוק להיפך: "ילך ויושב לביתו" שכן אין פנאי לשנות דעתו, מה שצריך להבטיח הוא ש"אל ימס לבב אחיו כלבבו", במילא יכול הוא ללכת לביתו ולעשות כל הדברים הטובים בביתו. אילו היו יוצאים בתוקף של "מאן מלכי רבנן", עם תוקף של דין השולחן-ערוך, היו הדברים פועלים למעלה, וכך הדרך ממילא פועלים גם למטה.

האדמו"ר מגור: "מלכי רבנן" הוא לשון רבים, אין הכוונה לאחד.

כ"ק אדמו"ר: (בחיוך): אני אשתדל למצוא עוד כמה, ישנם כבר כמה – דרוש אבל, שאחד יצא בתוקף. כפי שהזכרתם קודם, הרי עתה, בנוגע לענינים רבים הקשורים ב"יראת שמים" הוטב והוקל. הרי עאכו"כ יש להשתדל בענין כזה, הנוגע לפיקוח-נפשות, וזהו, דבר שהכל מודים בו!

האדמו"ר מגור: אולי תבואו לארץ-ישראל, ונפעל בכך.

כ"ק אדמו"ר (בחיוך): אני אשתדל לפעול בכך כאן – כאן בחו"ל ישנו גם "הירא ורך הלבב". (ובהמשך להמדובר לעיל בענין ה"קול קורא") יהיה זה "דבר בעתו" וענין "שהזמן גרמא".

האדמו"ר מגור: פועלים כבר בכך.

כ"ק אדמו"ר: אבל זהו בחשאי. – הדרך לשלום "ונתתי שלום בארץ" היא כאשר עומדים באופן של "ואולך אתכם קוממיות" – כפירוש רש"י שזהו "בקומה זקופה". כ"ק מו"ח אדמו"ר המשיל פעם משל מפנס – כאשר הוא עומד באמצע הרחוב, מתקבצים סביבו אנשים ויהודים, משא"כ כאשר הפנס איננו עומד באמצע הרחוב, אין רואים אנשים, אין יודעים מי סובר גם הוא כך, ומי סובר להיפך.

ובעניננו: כאשר יודעים מפסק-דין השולחן-ערוך, יש להכריז ולפרסם זאת, ובפרט בתקיפות, "מלכא רבנן" וכו'. [ובקשר להדאגה שזה לא לשון יחיד (כנ"ל) – יהיו הרבה יותר מכמה מנינים!].

האדמו"ר מגור: ישנה מועצת גדולי התורה.

כ"ק אדמו"ר: עד שהם יפרסמו זאת – יקח זמן רב, יעשו אסיפה, יביאו מזכיר וכו' וכל שאר הדברים הטובים. איתא בספרים – בנוגע לפסקי-הדינים של ה"בית יוסף" (מחבר השולחן-ערוך), שהם פסקים שנפסקו על-ידי מאתיים בעלי סמיכה, וכיון ש(כאמור) זהו דין הכתוב בשולחן-ערוך, ישנם מיד מאתיים הסוברים כך!



להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM