ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
פורים תשל"ט

 

תוכן השיחה

כל ההחלטות שהחליטו על מסירת שטחים — לא יהיה בהם ממש, שהרי הם נחתמו בסמיכות לימי הפורים ‏‏* שיהי' "עוצו עצה ותופר" ש"הפרה" עוקרת את הדבר מעיקרו * ממשלת ישראל צריכים ללמוד מהנהגת ‏מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחווה" — שמזה השתלשל אח"כ שקיבל את "בית המן" מידי אחשוורוש!!! * כל ‏עוד נמצאים בגלות הרי בדרך הטבע — זקוקים לנפט, ולכן א"א למסור את סיני, ולסמוך על הבטחות ‏שיקבלו נפט מ"ערב-הסעודית"! * אותו אחד שהיה מעורב בפרשת "ילדי טהרן" — הוא זה שהיום מכריז ‏שישראל אינה זקוקה לנפט, ובכך גורם לפיקוח-נפש כפשוטו!! * הדרך לבטל את כל הגזירות — כשיעמדו ‏באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה"!‏


האזן לשיחה

א. דובר קודם אודות הלימוד מ"משתה היין" שהיה בשביל אסתר, וגם, להבדיל, בשביל אחשוורוש והמן.

קודם לזה דובר אודות תורת הבעל-שם-טוב, שהיא הוראה לכל אחד בעבודתו להקב"ה -

שנוסף על הבנת עניין בתורה או בדברי חכמי ישראל, שגם חייהם הרי הם תורה - הרי גם עובדים את הקב"ה על-ידי-זה, אם לומדים תורה בפשט הנכון;

אך כיון ש"המעשה הוא העיקר" - הוראה זו צריכה לרדת לעניין של "מעשה", ורואים איך שכל עניין הוא בהשגחה פרטית:

שהרי אנו חיים בזמן כזה, שישנם כאלו - כמדובר ביום ראשון בארוכה - שיש להם תוכניות נגד היהודים, מכיון שהם מ"בני בניו של המן" - לא אלו שלאחר-מכן נעמדו על הדרך הנכונה ולמדו מהם תורה, אלא מאלו שנשארו ב"ד' אמות" של המן עם חבריהם ועם מסייעיהם.

ורואים בזה את ההשגחה פרטית - שעניין זה נמשך ונמשך, ודיברו וכו', והחליטו, שמתי יחליטו? - בימי הפורים!

ובימי הפורים ממש, שהרי מדובר שיחליטו בירושלים - לא בירושלים העתיקה בין החומות, אבל מכל מקום "נראה וסמוך" לירושלים, ששם ימי הפורים "בחמשה עשר בו",

ישנה הוראה ברורה - שכל ענינים אלו אין בהם ממש כלל וכלל!

ב. וזה שהם ממתינים עדיין ומבלבלים ומכניסים העדר מנוחת הנפש ומנוחת הגוף - הוא רק משום שעדיין לא הוציאו את ה"יין" שמכונס בתוך הענבים. ש"כענבים טובים" הוא משל שכתוב בנביאים, ש"דבר ה' היה בפיהם ומלתו על לשונם", ש"קויתי כרם לדודי" - שאמר את זה נביא-הגאולה ישעיהו - "ויקו לעשות ענבים" וענבים טובים. ואז היה ההיפך, כפי שהוא ממשיך בנבואה.

כעת, לאחר שכבר עברו את כל הלחצים עם כל הגזירות וההשמדות, רחמנא ליצלן, שהיו - אזי אפילו מה"ענבים באושים" כבר נעשו "ענבים טובים" וטובים בתכלית!

אבל רוצים שכל אחד, על-כל-פנים באצבע קטנה שלו, יעשה ויראה שהוא ענב טוב, והראי', שהוא מגלה את מה שמכוסה אצלו - את נקודת היהדות, כפי שזה נקרא בלשון העולם; ואת ה"חלק אלוקה ממעל ממש", כפי שזה נקרא בלשון התניא, שזו פנימיות נפשו; ובלשון הרמב"ם (לשון של פסק-דין להלכה) - הרצון האמיתי שלו עם הנפש שלו - לעשות רצון קונו!

וככל שיותר מוקדם הוא לא יתבייש ויראה את זה - מיד זה יתבטל והיה כלא היה.

וכמדובר ביום ראשון שהלשון הוא "עוצו עצה ותופר", שפי' לשון "הפרה" בלשון הקודש הוא: שזה עוקר את הדבר מעיקרו! לא שהפשט הוא שבינתיים לא דיברו כלל על הנדר - אלא דיברו על הנדר, ואפילו על-פי תורה דיברו על הנדר עם כל הגדרים שישנם בזה (כיצד צריכים לשמור עליו וכיצד צריכים להישמר ממנו וכו') - ובכ"ז כאשר מגיע ה"ותופר" עוקרים את הנדר מתחילתו, מעיקרו, עד שלא נשאר שום רושם!

שלכן האומר "הרי את מקודשת על מנת שאין עלייך נדרים" ולפועל כן היו נדרים - הרי מכיון שהחכם הפר אותם - ו"איזהו חכם הרואה את הנולד", כפי שאדה"ז מפרש את זה: את הנולד מאין ליש בכל רגע ורגע - אז זה עוקר את כל המציאות מעיקרו, ונעשה צדיק גמור, וצדיק גמור בגלוי - היינו, שה"יין" עומד אצלו בגלוי.

וזה כל הנסיון! ואלו שצריכים להחליט שמעו את המגילה [חלק מהם שמעו אותה בי"ד וחלק מהם בחמשה עשר (עכ"פ לפני הישיבה שצריכה להיות גלויה לעיני כל)] וראו שם בפירוש שהעמידה של "מרדכי היהודי" באופן ד"לא יכרע ולא ישתחווה" - גרמה לביטול גזירת המן ול"נהפוך הוא", ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"!

ורחמנא ליצלן, היל"ת - באם מרדכי היה מפחד מגזירת המן! מבלי להכיר במשמעות של זה, בדוגמת המדובר לעיל, שזה היה בזמן הגלות, אזי היהודים היו במעמד ומצב ש"עבדי אנן" - כפי שהלשון הזה מובא בגמ' - ולכן באופן רשמי, בגלוי הוצרכו להגיע לכך שהאינו-יהודי יסכים, יכתוב ויחתום שצריכים לתת את "בית המן" למרדכי. ולא חס-ושלום למסור משהו ממרדכי או מ"עם מרדכי" להמן ולזרעו אחריו!

ג. והאשליה לכך: שיש לזה השם "אוטונומיה" - והשם הזה ישנו בכל השבעים לשון - ושלא לכך מתכוונים. אבל כולם יודעים שמה שמתכוונים הוא לכולם, רח"ל - לכל המציאות ש"הגידו לו את עם מרדכי"!

וכפי שרואים זאת גם בעיני בשר, שע"י כל סטי', וע"י כל כריעה והשתחוי' שהי', רח"ל, פעם אחר פעם - נפגשו שוב וויתרו "קצת" והסתדרו עכ"פ על ה"קצת" השני או על הרוב. ואח"כ רוצים לרמות את עצמם שלא היתה שום ברירה אחרת. שהברירה היחידה הוא - שאין ברירה, מכיון שהברירה היחידה עבור יהודים, ועבור קיום יהודים בתור עם, כ"אומה" - הוא מה שנקרא "יהדות אמיתית"! שביהדות האמיתית כתוב שמה ששייך ל"מרדכי היהודי" ומה ששייך ל"עם מרדכי" - שייך להם באופן של "נחלת עולם".

וזאת יודעים כל עמי הארץ של "עם ועם כלשונו" ו"בכל מדינות המלך אחשורוש" - שמדוע הוא מלך? בגלל שהושיבו אותו על הכסא על-ידי "מי שאחרית וראשית שלו" - מלכו של עולם, ואין לו שום ברירה, הוא יעשה את מה ש"מלכו של עולם" ירצה שהוא יעשה! אלא ש"מלכו של עולם" רוצה שזה לא יהי' בדרך מתנה, אלא היהודים יראו שהם שייכים ל"עם מרדכי" ש"לא יכרע ולא ישתחווה" שאז "ונהפוך הוא"; לא רק שלא פוגעים ביהדות ולא פוגעים ביהודים ולא פוגעים במשהו ששייך ליהודים - אלא אדרבה נותנים לו את "בית המן".

ואותו אחד שקודם טען בנוסח אחר, והוא דיבר עם המן באמרו שרצונו לקשור "יחסים" אתו, ושהוא החבר שלו וכו' וכו' - התחרט אח"כ ואמר להיפך (ואין כאן המקום להאריך בזה).

וכאשר יהודי יתננהג באופן ד"לא יכרע ולא ישתחווה" - זהו הדרך היחידה ואין ברירה (אחרת) שיהי' "יושב בשער המלך" באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה", ועוד בזמן הגלות יהי' נתינת "בית המן" - שליהודים יהי' שליטה על עזה עם כל המקומות; שאע"פ שמצד עצמה היא לא בגבולות של א"י המצומצמת, מ"מ היא תיכנס (לגבולות) לכש"ירחיב ה' את גבולך".

ד. ובפרט שרואים את המעמד ומצב הברור, שלפי שעה כל זמן שנמצאים עדיין בגלות - מוכרחים להגיע לנפט, ולענינים הנמצאים במדבר סיני.

וח"ו למסור מקומות אלו, ולסמוך על הבטחות בדיבור; שהרי קודם הבטיחו שיביאו נפט מפרס ומדי, ורואים מה קרה עם זה; שלא רק שהם לא יכולים לתת משם, אלא שגם הם בעצמם אינם מקבלים משם.

כולם יודעים שעל המקור השני - ערב הסעודית - יש לרוסיה שליטה יותר ממישהו אחר, ורח"ל, השליטה שלהם הולכת וגוברת, ובפועל. והצד שכנגד - המדינה שלנו (ארה"ב) וכיו"ב - משחקים במילים ושולחים "לכופו בדברים וכו'", ואילו הם (רוסיה) לא סומכים על "דברים" ושולחים לשם יועצים ומשרתים ושרים, עד לאנשי חיל כפשוטם!

וכאן מחפשים דרכים, כיצד לומר שזה לא יפה, שהרי סיכמו אחרת; היתכן שלא עומדים בדיבורים?

ולאחמ"כ באים ליהודים ואומרים להם תסמכו עלינו שאתם תקבלו את הנפט מאותה מדינה ששם הולכת השפעה - היל"ת - של הסובייטים הלוך ומוסיף, וההשפעה מכאן הולכת ופוחתת, רח"ל, בו בזמן שעכשיו צריכים דוקא את ה"ונהפוך הוא" בזה.

במילא, אין שום ברירה - מוכרחים לקחת את הנפט דוקא ממדבר סיני.

הלואי והי' ה"לא יכרע ולא ישתחווה" לפני שמסרו את מה שנקרא "אבו-רודס" עם השטח ההוא, שאז לא היו עומדים עכשיו בכזה מעמד ומצב; הי' יותר תוקף בכל המשא ומתן אם היו אוחזים גם באותו שטח אצלינו, עאכו"כ כשרח"ל חושבים על מסירת עוד שטח שמשם מקבלים נפט, שזה מזמין לחץ איום ונורא.

ה. כמדובר כמ"פ, שישנו אותו אחד שמכר 80 אחוז מהילדים היהודיים, כדי שיתנו קצת כסף למוסד שלו, וקצת ילדים למוסד שלו, שהמוסד הזה הוא מוסד דתי, והוא עצמו דתי בחייו הפרטיים.

כולם צועקים שארץ הקודש צריכה נפט - בין היהודים ובין האינם-יהודים, בין הדתיים ובין הלא דתיים - היחיד שהצהיר ברבים שידעו שלארץ ישראל יש נפט מוכן (שלרמות בכך את העולם זה פיקוח-נפש ממש!) - הוא יהודי שנעמד בתור יוצא דופן ואומר שלא יפחדו מהנפט, ואין פוצה פה ומצפצף.

שמזה מובן התוצאה; שבגלל זה לא צריכים להתווכח ואפשר למסור את המקומות שמהם מקבלים עכשיו נפט - בגלל שהוא סובר שיש מספיק נפט! השר שאחראי על הנפט אמר שזו סכנה, כל אנשי הצבא אומרים פה אחד שזו סכנה גדולה, הגנרל האמריקאי שהוא הי' ה"עומד בראש" אמר חודשים רצופים שהוא מרעיש, כדי שידעו שאם א"י תמסור את-זה - היא מעמידה את עצמה בסכנה, וא"א לסמוך על ארה"ב מכיון שזה לא בידם ח"ו!

עד עכשיו לא נתנו להדפיס את זה בארץ ישראל, עכשיו התפוצצה גזירה זו, וכבר הדפיסו את זה גם בעיתוני ארץ ישראל!

אז מה הפלא שהוא מוכר את ילדי טהרן פעם שניה, כשהוא לא מתבייש ומעמיד את כל היהודים באה"ק בסכנה בדרך הטבע, רח"ל; עי"ז שהוא נעמד בגלוי, וחושבים שיש לו מאחוריו ראשי ישיבות, ויש לו מאחוריו רבנים ששומעים, כביכול, למה שהוא אומר להם וכיו"ב, שאין כאן המקום להאריך בזה.

ה"מזל" הוא שמחליטים בזה אנשי הצבא וכו' ובאים אליהם ומחלישים את אנשי הצבא (שבזה הם רואים ש)כאילו שייך שיהי' יהודי שמחזיק בתורת אמת ושמחזיק ביהדות, ובכ"ז יטען שלארץ ישראל יש מספיק נפט ואין מה לפחד מזה שיתנו את החלק השני ויסמכו על ההבטחה, מכיון שהוא מוסיף עוד שלא צריכים כלל הבטחה, כי זה כבר נמצא מוכן!

ו. שזה דבר שיכול לומר רק אחד שאינו מתמחה בכך כלל, כי הרי א"א לאגור הרבה נפט מכיון שא"א לדחוק את זה, א"א להניח את זה ולשפוך אחד על השני כפי שיכולים להחזיק דבר שהוא גוש, וזה סכנה גדולה.

והעיקר, מה שבפועל ממש: הלואי ויש שם מלאי בשביל כמה שבועות! שגם זה גוזמא! והוא לא מתבייש ואומר להדפיס את זה בשמו ומפחדים לומר מלה כנגדו! במילא, לא רוצים לשמוע.

וכשאומרים: היתכן, מדוע שותקים?! אז שולחים ומבזבזים כסף על טלפונים מעבר לים, מוסרים כספי ציבור ואומרים: שנכון שהמצב לא טוב, אבל מכיון שמסיבות מסויימות לא יכולים למחות - שימצאו יהודים אחרים שימחו והם עצמם יעמדו מן הצד!

שזה אינני אומר על הנפט, כי בנוגע לנפט הם כנראה אינם מבחינים, אלא בנוגע למכירת ילדים יהודיים, "ילדי טהרן" עכשיו, ומביאים אותם למקומות שהם היפך חינוך הכשר.

ובתחילה הם ניסו להכחיש שזה לא כך, עד שהם ראו שא"א להכחיש אז הם התיישבו ועשו אסיפה והחליטו שיתאספו באסיפה שניה, וכש"הרעישו" מכאן: היתכן, מה אתם שותקים?! - הם לא התביישו לומר: אתם ששואלים אותנו תשבו ותשתקו, ונמצא מישהו שהוא ימחה על כך שמוכרים ילדים יהודיים, ומביאים אותם נגד רצונם למקום שמחנכים אותם היפך תורת אמת, היפך תורת חיים!

ישנו דבר שהספרדים הצטיינו בו לגבי האשכנזים וזהו בעניני צניעות:

[עד שאפי' אצל הלא יהודים, אצל הישמעאלים, אצל הערבים, הצניעות היא, כידוע, שלא בערך הרבה יותר מאשר אצל הנוצרים וכיו"ב].

חינוך מעורב של ילדים עם ילדות - בפרס ומדי לא ידעו מכל המציאות הזו, לא אצל היהודים ולא אצל האינם-יהודים!

שכאשר הביאו אותם עכשיו לארץ ישראל והמפלגות הדתיות ידעו מזה, הביאו חלק גדול מהם - מספיק "נפש אחת מישראל" שגם היא "עולם מלא", אבל הם הביאו חלק גדול - למקומות שישנו שם חינוך מעורב!

הילדה צועקת: היתכן?! לאן הביאו אותה? היא מעולם לא שמעה שיש כזו מציאות!

וזה מדובר לא רק על חינוך שלומדים חכמת החשבון ביחד, אלא על כל הענינים שאין כאן המקום (במקום קדוש) להזכיר אותם!

מקבלים דעות על המצב ממי שכבר מכר פעם אחת 80 אחוז מהילדים, ממי שמעמיד יהודים בסכנת נפשות ואומר שלא"י יש מספיק נפט.

ז. ומוסרים לכאן שלא למחות! אלא מה - המצב איום ונורא, שימצאו יהודים אחרים, שאותם יהודים ימחו.

בינתיים הילדות בקיבוץ, הילדים בקיבוץ - והולך ומוסיף.

וזה שרוצים לתת לקב"ה "שוחד": שבגלל זה יהיה להם 20 אחוז מהילדים, ובגלל זה יקבלו ע"ז לא רק כך וכך כסף, אלא כמה שהם יבקשו וכו' עם כל הפרטים שאין כאן המקום להאריך בזה - זהו חטא, רח"ל שלא יכופר!

שכל זה הוא "מאמר המוסגר" בנוגע לכך שלא די שלא מוחים שם, אלא לא נותנים למחות בניו-יורק, בארה"ב! ולא מתביישים לומר את זה! הם יודעים שבימינו אין סודות, והתלמידים שלו ידעו מזה וכן תלמידי תלמידיו, והוא עצמו הרי ודאי יודע מזה, והוא יודע את מה שהילדות צועקות ואת מה שהילדים צועקים וכו' וכו'! ועושים אסיפה שלימה - ואין פוצה פה ומצפצף! ופעלו שישתקו, ושילכו וישכרו "שמש" שילך וימחה!

שכמדובר, הם יודעים שאין שום סודות - בימינו אין שום סודות - וכל הנפק"מ הוא האם ידעו קודם המעשה שהחליטו החלטה כזאת וכזאת. וכאשר לאחמ"כ עושים אסיפה ומחליטים שההחלטה תהי' החלטה רשמית ויעשו זאת בפועל - אז לפעמים זה אכן מצליח, וזה נשאר בסוד שקודם החליטו, ויודעים רק באסיפה; ולפעמים, אפי' שהחליטו באסיפה - זה נשאר בסוד 24 שעות, מכיון שהצליחו להתאפק לא לספר מה שהחליטו, ואח"כ זה מתפרסם!

שזה עניין של בושה שאין כמוה! במילא אם זה הי' ענינם הפרטי - אם הם רוצים להתבייש או שלא רוצים להתבייש - אולי יש להם הסברה שצריכים להתפאר בכך ולתת על כך "מזל-טוב"! אבל בינתיים כל יום שהילד והילדה נשארים שם - יודעים מה נעשה שם, וכל הארץ כולה יודעת מזה!

שכ"ז הוא מאמר המוסגר בנוגע לפלוני ופלוני, ובנוגע לעניננו: "לא יכרע ולא ישתחווה" - כמדובר לעיל שבהשגחה פרטית זה נמשך עד לאחרי שקראו את המגילה ולמדו את המגילה, ויודעים את מה שכתוב במגילה, שבא"י הרי לא צריכים ללמוד כדי להבין את פירוש המילות של המגילה, ומפיק פירוש המילות כפשוטו! שרואים במגילה שהיו כאלה שפחדו מהמן, שהרי המן "לקח בידיים" את אחשוורוש המלך, עד כדי כך שהוא הסכים לדבריו. אבל הי' שם מרדכי היהודי, והוא לא הי' בודד אלא היו אתו "עם מרדכי" - אומה יהודית שלימה.

שכמדובר כמ"פ, אצל היהודים אין הפסק: וכשמחזיקים בתורה וביהדות ובמצוות שהם נצחיים - אז הילדים והאבות והסבים והסבתות של עכשיו, הם המשך ודבר אחד עם האבות והסבים והסבתות של הדור שלפנ"ז, ודור למעלה מדור עד לדורו של מרדכי היהודי ואסתר המלכה, שזהו המשך ועד שזה אותו מציאות! מכיון שהולכים עם אותה תורה, ועם אותם מצוות, ועם אותו הקב"ה!

וההוראה ברורה היא, ש"הגידו לו את עם מרדכי": כשיהודים נעמדים באופן ד"לא יכרע ולא ישתחווה" - זהו הדרך לבטל את כל הגזירות! וזהו הדרך ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" בדורו של מרדכי, ו"כן תהי' לנו" בכל הדורות שלאח"ז עד לדורנו זה, עי"ז שקשורים במרדכי וב"פחד היהודים", כמדובר לעיל שהרמ"א מפרש זאת: הפחד שהיהודים צריכים שיהי' להם, שלכן הם נקראים בשם "יהודים", מכיון שהם "מודים בכל התורה" וכופרים בע"ז (באיזה שם של ע"ז שיהי' וכו' עם כל הפרטים שאין כאן המקום להאריך בזה, ובפרט לאחרי שכבר דיברו על עניין זה).

שאז נעשה גם אצלינו ואצלם ואצל כל אחד ובכל מקום "עליהם ועל זרעם", שהם מדברים על הדאגה לילדים שיחיו במעמד ומצב של שלום, ע"י כניעה, רח"ל, וע"י שמוותרים עוד קצת ועוד קצת כפי שעשו עד עכשיו, שלא זו הדרך להבטיח משהו עבור הילדים, ואפילו לא לעצמם.

אעכו"כ שזהו ההיפך מ"אורה זו תורה" וההיפך מ"שמחה זה יו"ט" וההיפך מ"ששון זה מילה" - "ברית עולם בבשרכם" - עם הקב"ה, וההיפך מ"יקר אלו תפילין", כפי שהגמ' מפרשת את הקשר שע"י ש"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", שזה קשור עם ענינים אלו כפשוטם: "אורה" כפשוטה, "שמחה" כפשוטה "ששון" כפשוטו, "ויקר" כפשוטו - אבל כאשר מחזיקים ב"לא יכרע ולא ישתחווה" אז אפי' שלכתחילה אחשוורוש הי' "ברוגז", כך כתוב בפירוש חז"ל, אבל מיד אח"כ נהי' "ונהפוך הוא" ו"וישם את מרדכי על בית המן", שאת הנמשל יפרש כל אחד כרצונו, העיקר שיפרש באופן טוב ו"כל המרבה הרי זה משובח".

עאכו"כ שזה נהי' עניין של שמחה ביחד עם מנוחת הנפש ומנוחת הגוף מכיון שהיהודים ב"משתה היין" - הם מגלים את פנימיותם.

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM