ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
מוצאי ש"פ תשא פ' פרה תשל"ט

 

תוכן השיחה

סבורים שכשתהי' האוטונומיה — יהיו הערבים מוגבלים, אך האמת היא: שכבר עתה -עוד קודם ‏האוטונומיה — מכים הערבים אנשי-צבא בירושלים העתיקה, וא"כ כשתהיה אוטונומיה — כלל לא יוכלו ‏להגביל אותם * בתחילה אמרו שידברו על "אוטונומיה" רק לאחר שיעברו חמש שנים — אך לפועל זה יורד ‏לשנה * מתנחמים שיקבלו עבור ה"אוטונומיה" — כסף מארה"ב, אך לא מפרסמים שגם הערבים הדרים ‏בגבול — יקבלו גם את אותו סכום, ואף יותר! * בתחילה אמרו שיתנו לערבים רק "משטר אזרחי" — אך ‏לאחמ"כ זה התפתח ל"אוטונומיה", ומי יודע מה עוד?! * נסיגת ישראל מתחילה דוקא מהמקום בו נמצאים ‏בארות הנפט. הדבר היחיד שמצרים הסכימה לתת לישראל, שכשישראל תצטרך נפט — אזי מצרים ‏‏"תסכים" "למכור" לה נפט! * גם בנוגע לתעלת סואץ: כל זמן שישראל עמדה שם בתוקף — מצרים כלל לא ‏חשבה על התעלה, אך ברגע שישראל ברחה משם — מצרים כבשה את-זה! * הבטיחו לתת לישראל נפט ‏מערב-הסעודית — אך ערב-הסעודית כלל לא הסכימה לכך, בה-בעת שידוע עד כמה מדינה זאת היא "לא ‏נורמלית" * מסרו את אבו-רודס, כעת מוסרים את סיני — והכל תמורת הבטחות "מפוקפקות" שיקבלו נשק ‏וכסף, ומעלימים שגם למצרים יתנו נשק וכסף פי-עשרה מישראל. וישראל אף תומכת במהלך הזה! * קודם ‏שהחליטו מהי "אוטונומיה" — כבר הסכימו ל"אוטונומיה", שזהו "רגש-נחיתות, הגדול ביותר שיכול להיות! ‏‏* ה"ויתור" שמצרים מוותרים הוא — שיסכימו לקחת מה שנותנים להם (ולא יותר)!‏


האזן לשיחה

א. ישנם כאלו אשר למרות שישנו "עוצו עצה" מ"המן" והוא משכנע את אחשוורוש - אשר במילא ישנם גם אלו אשר "נהנו מסעודתו" - רוקדים הם ורוצים לאחל "מזל-טוב" ולומר שאין מה לדבר על כך ש"שלום יהי' לנו" - אשר כבר ראו בעבר שלאחר כל ויתור - שכעת גילו כבר קצת וכבר נדפס בעיתונים, כמדובר בשיחת פורים בארוכה, אשר מזמן לזמן ויתרו על עוד קצת - תבעו הם עוד, ואזי הי' נראה להם שמוכרחים לוותר (אמנם לא על הכל, אך) עכ"פ קצת.

וכאשר נראה להם שצריכים לוותר עוד, ומוותרים עוד קצת - מזמינים הם לחץ נוסף! וכמדובר אז בהתוועדות שדבר אחד יודעים בבירור: כאשר מפעם לפעם ויתרו עוד קצת - זה לא הביא לשלום, אלא אדרבה זה הי' הכנה להיפך השלום, ובינתיים הי' לחץ נוסף וויתרו עוד יותר.

ואלו שתפסו שהם עשו טעות בכך שויתרו - לא היתה להם ברירה (כך הם חשבו) והם הוכרחו לצעוק שהויתורים היו מחמת שלא היתה ברירה - וזו הדרך לשלום.

וצעקו זאת על אותם דברים שימים מספר לפנ"ז הם עצמם אמרו שאי-אפשר לוותר עליהם בשום-אופן, מכיון שאין זו הדרך לשלום אלא הדרך למלחמה, וזו בושה וחרפה ויודעים למה זה יביא, היל"ת.

רואים שאותו נוסח חוזר על-עצמו מאז מלחמת ששת-הימים! אשר אז שלחו שלוחים (כמדובר לעיל בארוכה) לעיר הבירה (וושינגטון) להודיע שרוצים למסור את השטחים שכבשו, אלא שהבהירו - שאינם מסכימים לא לאוטונומיה ולא לשום ממשלת זרים וכו', ולא לשליטה עצמית וכו' וכו', ובנוסף לכך: אתם - ארה"ב - תעזרו לנו לבנות את עצמינו.

ומיד לאחמ"כ הם הראו הן את ה"יכרע" והן את ה"ישתחווה": כאשר הם נפגשו בפעם השני', הם לא שללו לגמרי את העניין שגם אלו שהם בפירוש נגד קיומו של עם ישראל בכל מקום שהוא - לאו דוקא בארץ הקודש - יחוו את דעתם.

ולאחמ"כ הם "התקדמו" עוד קצת, והתחילו לטעון שאוטונומיה היא רק ההתחלה, ואשר זהו שלום אמיתי - כי כיצד יתכן שלום אמיתי כאשר יהי' היפך הצדק והיושר: שלא יתנו להם אוטונומיה להיות "עם ועם כלשונו", ועם ועם כדתו - שכל עם ועם יהי' עצמאי באופן מוחלט.

לאחמ"כ משלים את-עצמם שכאשר יעשו אסיפה של מספר יהודים ואותם אלו יחליטו שאוטונומיה פירושה ענינים כאלו וכאלו - במדידה והגבלה, לא פחות ולא יותר - אזי כולם יסכימו על כך - אשר על "לא פחות" אכן יסכימו כולם! אך על "לא יותר" זה הרי השקר הכי גדול שיכול להיות, לומר שכשהיהודים יתדברו ביניהם ויחליטו שאוטונומיה פירושה כך וכך - יסכימו על כך כולם, ויקיימו זאת בפועל, ולא יבואו אף פעם בטענה - שאוטונומיה אינה כך אלא אחרת!

ובפרט שאוטונומיה הוא דבר שכבר היה בעבר, ויודעים כיצד פירשו זאת וכיצד נצלו את זה!

ובפרט שאין צורך לחכות, רח"ל, על העתיד - כי זה כבר חלק מהעבר - שרח"ל כבר היכו אנשי-צבא יהודים על יסוד זה שרוצים לעשות אוטונומיה במדידה והגבלה -

מכיון שהם זועקים אשר זהו היפך הצדק והיושר: מכיון שהינכם טוענים שצריך להיות צדק ויושר ואשר ישנם מליון ערבים וכו' וכו' - מה הפירוש שאתם הולכים להגביל אותם?!

- אם עד עכשיו הי' זה בדיבור, אזי כעת - לאחר שהי' "ונהי בעיננו כחגבים", אשר מתוך 15 אנשים לא הי' לאף אחד את האומץ להגיד שלהוי ידוע ש"התחלת (אינני רוצה לומר את המילה שהיא) היפך הקימה - ניסה", - אזי בורחים מהעניין ששלושים שנה רצופות כתבו עליו שהוא בגדר ד"יהרג ואל יעבור": שארץ ישראל שייכת לעם קדוש וע"פ תורתנו הקדושה, ואי-אפשר שתהי' שם ממשלה זרה וממשלת זרים - באיזה אופן שזה רק יהי', בין אם יקראו זאת בטורקית, בין אם יקראו זאת בלטינית ובין אם יקראו זאת בעברית וכיו"ב.

עצם העניין הוא - שמניחים לטרוריסטים להיכנס לירושלים העתיקה!

- היכו גם שם יהודים וחיילים יהודים, ועושים מכך סוד, וחושבים שאם לעיתונים אסור לכתוב עד כך - אזי ה-60,000 (או ה-70,000) ערבים שחיים בירושלים העתיקה אינם יודעים מכך, ושבאם הצנזורה אמרה שאין זה "משתלם" לה לפרסם זאת - אזי הערבים יסתירו ולא יספרו זאת לאח, לבן-דוד או לקרוב שחי בצד הירדני - זה הרי שקר שאי-אפשר לרמות בו אפילו ילד קטן!!

ב. וכמדובר, שמאחר ונמצאים בחושך כפול ומכופל - אין הקב"ה ממתין עד שיתפסו ששתיים ועוד שתיים שוה ארבע ולא חמש או שלש - והוא מראה שכבר היכו, רח"ל, יהודים סמוך לחברון וסמוך לשכם ובירושלים העתיקה, וביניהם גם אנשי-הצבא!

ומשלים את-עצמם שמכיון שיחליטו החלטה - אין זה משנה מה שקורה, כי הרי סוכם שאוטונומיה פירושה כך וכך ולא יותר!

וכאשר לפני זמן כתבו שידברו על כך רק לאחר שיעברו חמש שנים, רק אז יחליטו על "המעשה אשר יעשון" ועל אלה "אשר לא תיעשנה" - שהם מושללים בתכלית השלילה - אשר חמש שנים מוכרחים להמתין, אזי מיד לאח"ז נהי' מהחמש שנים - שלש שנים.

וגם על כך אמרו שזה בגדר ד"יהרג ואל יעבור"! - היינו, שאין הפירוש שיכולים להתווכח על כך וכאשר יתנו עוד מליון דולר יופסקו הויכוחים, אלא זהו היפך קיום ובטחון עם ישראל!

- אשר בשלש שנים אלו יחנכו את הערבים והם ייהפכו לאוהבי-ישראל - האם יש לי מושג מה חינוך זה יכול לפעול על הערבים?!

או (ששלש שנים אלו הם מכיון) שרצו "למשוך" את הזמן כדי שבינתיים יצטננו הרוחות, או מאיזה טעם שיהי'.

אך על חמש שנים - מי בכלל מדבר?!

מתוך 16-15 אנשים אלו אף אחד לא מחה, ומתפארים בכך ולא מתביישים לומר שמכיון שלא היתה ברירה - הרי"ז כמו שמוכרחים לכרות, היל"ת, אצל הקרוב, רח"ל, את הרגל מחמת שזה נוגע לקיומו הכללי של האדם שאז אין ברירה!

- אבל לא שמעתי שירקדו על כך ש"ב"ה כרתו את הרגל"!

אך את העיקר - (הצלת הבטחון) - הוא אינו אומר, מכיון שהוא עצמו יודע שלא הצילו כלום, ולא רק זה אלא שאפשרו להם להתקרב לגבול!

עד עכשיו הם היו שם כאנשים שאין להם אומץ להכות איש-צבא, ובאם זה הי' פעם - הי' זה ע"י קטן או קטנה, תלמיד או תלמידת בית-הספר וכיו"ב; אך עכשיו זה נהי' גלוי לעין-כל!

וכאמור, אשר הפתרון שמצאו בכדי שזה לא יביא להרס ופגיעה בבטחון וכו', הוא: שיאמרו לכל העיתונים היהודיים שלא יכתבו על כך!

- אין להם כלל פחד מכך שיהודי יכה, רח"ל, יהודים - הם דואגים על הגוי, אבל הגוי יודע זאת עוד לפני שהצנזורה יודעת מכך, זאת מכיון שזה לא הי' בפתאומיות אלא במכוון: כי הם ידעו אשר "ונהי בעינינו כחגבים", וכן ידעו שבשעה שכתבו אודות ה"חמש שנים" וש"הי'-לא-תהי'" - זה לא יכול להיות לפנ"ז, הם רמזו בעיניהם שיש מקום לדון בזה ו"אח"כ נראה".

- אבל עכ"פ גם ה"אח"כ" יהי' רק לאחר כמה שנים הנ"ל. ואח"כ הם ראו שכאשר הפעילו לחץ אחד ומסרו בפועל - שינו זאת מיד והקדימו זאת לשלש שנים, ומיד אח"כ שינו שוב וזה הוקדם ל-9-10 חודשים, וכעת זה עניין של חודש אחד!

וע"י מה יבטיחו זאת? עי"ז שקודם היהודים יסכמו ביניהם מהי "אוטונומיה" ואח"כ יציעו לאינם-יהודים שגם הם יסכימו על כך.

שכשרואים כיצד הענינים מתנהלים אזי אין שום סיכוי שיסכימו על כך.

מצאו "נחמה" אחרת: שבעבור זה יקבלו מארה"ב כך וכך מליוני דולרים! שוכחים להוסיף את העיקר (העיתונים האנגליים כותבים זאת בפירוש אך העיתונים היהודיים משתיקים זאת): שאותו סכום שיתנו ליהודים - יתנו גם לגויים; ולא לגויים שנמצאים בריחוק מקום אלא לאותם גויים שחיים על הגבול, אשר להם יתנו יותר ממה שיתנו ליהודים - הן בכסף והן בנשק - וללא תנאים!

כשנותנים דולרים ליהודים - נותנים זאת בתנאי שהם ינוצלו עבור הגנה ולא עבור התקפה - נותנים לך נשק אזי אסור לך להתקיף ומותר לך רק להגן.

אבל כאשר הגוי שמסביב מקבל כסף ונשק וכו' - אז לא מציבים לו תנאי זה. ואפילו כשמציבים לו תנאי זה - יודעים שאצלם "פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר", כפי שהיה בפועל; ובפרט שהם מקבלים עידוד בזה מהנותן!

ומסתובבים ומתנחמים (העיתונים היהודיים) מתוך התפעלות עצומה שקבלו חמש-עשרה מליון. אבל ביחד עם זה כותבים את פירוש הדברים שזה יהי' במשך כך וכך שנים, ומכסף זה יקבל הצד שכנגד - לא הצד שנמצא "מן הצד" ואין לו שום פרטים נגדם, אלא (כפי שיודעים וכולם מודים בכך שהם) צד שכנגד!

- לרמות יהודים שיחשבו שפלוני-בן-פלוני נעשה ידיד למרות שהוא יושב במצרים, בירדן ובבני-עמון וכיו"ב, ועד בשכם ובירושלים העתיקה - עד כדי-כך עדיין לא התדרדרו! -

ומאחר שלא יכלו להסתיר - הוכרחו להדפיס (עכ"פ בקיצור ובקיצור נמרץ וללא פרטים) שהיכו אנשי-צבא סמוך לשכם וסמוך לחברון ובירושלים העתיקה וכו'.

מעשה כזה אירע לפני שנה ולא הניחו להדפיס זאת. אשר האינם-יהודים ידעו מכך - ואין סיבה שלא ידעו על כך מאחר וזה הי' ברשות-הרבים ולא בהסתר במקום כלשהו - אבל היהודים לא רצו להדפיס זאת - והרי צריכים ללמד זכות, מסתמא הם חשבו שבין-כה זה לא יועיל ולכן דאגו ש"לא יקחו את זה ללב"!

ג. ביחד עם זה הם "בנו" תוכנית שלימה: עד אז - במשך שלושים שנה רצופות - אמרו ש"יהרג ואל יעבור" - ארץ ישראל היא מדינה יהודית ושייכת ליהודים, ולמרות הטענות: שכאשר הם הגיעו, הערבים כבר היו שם - אשר הם היו שם כאשר היהודים הגיעו לפני אלף שנה, עאכו"כ שהם היו שם לפני חמישים שנה, ולפני שישים שנה, ולפני שמונים שנה, ולפני מאה שנה -

אעפ"כ, שלושים שנה רצופות הלכו לשבת על כך בכלא, ו"הרעישו" ללא הרף ש"יהרג ואל יעבור" - אי-אפשר למסור מדינה יהודית לאינם-יהודים, ובפרט - לתת להם ממשלה (איזו שתהי') - זה נוגע בבבת-עינו!

לאחמ"כ נסעו לוושינגטון - עיר הבירה - ואמרו שם בפירוש דברים ברורים:

הם הוציאו מפה והראו על המפה מקום אחר צר אשר על-ידו יכולים, רח"ל, לחצות את הדרך ולחלקו: חלק זה מצד זה וחלק זה מצד שני.

הדבר היחיד ששומר, הוא - השומר העיקרי, שהוא: "לא ינום ולא ישן שומר ישראל", אלא שהקב"ה רוצה שתהי' אחיזה גם בדרך הטבע. אשר השמירה בדרך הטבע, היא: ישנם אנשי-צבא שברשותם נשק ורוצים הם למסור את נפשם אפילו על אלו אשר "כחגבים בעיניהם" שהם שלחו לפני כמה שנים "משלחת" לוושינגטון שירחמו ויקחו חזרה את כל הענינים שכבשו אז במלחמת ששת הימים - גם עליהם הם מוכנים להגן! - ומנצלים אותם לכך שלא לאפשר ליהודים להתיישב על הגבול, אשר הם בעצמם אמרו - לפני כמה חדשים - שזו הדרך היחידה להגן על הגבול, ואם זה ישאר פנוי - לא יוכלו לאבטח, אשר לכן מוכרחים יהודים להתיישב שם!

ומצד הצדק והיושר, וכן מצד שזקוקים לערבים מסויימים - סיכמו בתחילה שיתנו להם "משטר אזרחי", אבל לאחמ"כ כשהם ראו שמוותרים עוד קצת - הם אמרו שהם אינם מוכנים לכך, והם צריכים להיות לבדם ה"בעלי-בתים"!

"המציאו" מילה - "אוטונומיה"! שאלו אותם "בפנים": היתכן?! הרי אתם עצמכם צעקתם אשר זה דבר הנוגע לבטחון, ואתה בעצמך אמרת את זה לקיסר בוושינגטון, ואז היו שם עוד אנשים!

- אינני יודע אם אצל היהודים כתבו אודות זה, אך אצל האינם-יהודים ודאי כתבו על-כך. וכאשר מגיעים בטענה זו, הם מוציאים מהכיס ומסתכלים מה הוא אמר אז ומה הוא אמר עכשיו - ועכ"ז יכולים הם גם עכשיו להתווכח!

ולאחמ"כ הם הודיעו ש"ישכחו" מה"חמש שנים" כי מספיק שלש שנים, ומיד ידעו על-כך במצרים, בסורי', בירדן ובערב הסעודית וכו'.

ד. וכשהם הולכים לכתוב על עניין שיביא לשלום אמיתי, ואשר יוודא את הבטחון - כותבים שם שתחלת הנסיגה מסיני תהיה מאותו מקום ששם נמצאים בארות הנפט!

מדוע לא רוצים לסגת ממקומות אחרים?

זה שהערבים רוצים זאת - אין בכך פלא, וזה שארה"ב רוצה זאת - גם בכך אין פלא, הם רוצים להחזיק הכל בכיסם!

אבל מובן מאליו - והם בעצמם גם מבינים - אודות מה מדובר כאן, ומשלים את-עצמם שאין ברירה. מה ש"אין ברירה" הוא, כאמור לעיל, שאין מנוס מכך שזה לא ייקרא "פוטר מים ראשית מדון": כלומר כאשר נוצר חריץ בקיר שחוסם מים - "מים הזידונים" - אין העצה לכך (מאחר והמים חזקים ורוצים לפרוץ את החומה) לייפות את החריץ ולעשותו עגול או מרובע, ולכתוב עליו שאף-על-פי שהגדילו אותו כמה פעמים ככה - מכאן ולהבא זה לא ייקרא יותר חריץ אלא "שלום"!

מה צריכים אבטחה גדולה יותר - זה נקרא "שלום"!

איי, ע"י שהגדלת את החריץ - גרמת בכך שלאחר-מכן ה"מים הזידונים" יפרצו דרך החריץ, שלא רק שהוקטן אלא הוגדל, ואתם הרי נמצאים בצידו השני של הקיר -

גם לכך מצאו עצה: שתהיה להם הבטחה (על נייר) חתומה - שבה יבטיחו שיספקו נפט ככל שירצו. כאשר הם רצו הבטחה זו ממצרים - לעגו על כך במצרים, הדבר היחידי שפעלו שמצרים אולי תחתום שמאחר ואי-אפשר להשתמש בכל הנפט, ומאידך, צריכים לנצלו - אזי במילא היא תמכור - חלק - במחיר מסחרי, אשר בכך הם יכולים, ומותרים ויוכלו למכור ולא יהיה בכך משום איסור - אפילו לישראל - וזו היא ה"טובה"!

לא שפעלו לוודא שזה יהיה מותר, ולעומת זאת בינתיים זה עדיין לא אסור!

ה. כמו-כן בעניין הנסיעה דרך התעלה.

"כבר היה לעולמים": תעלה זו מעולם לא היתה שייכת למצרים כל זמן שהיהודים עמדו בתוקף, ורק כשהם ברחו מהתעלה - אז מצרים כבשה את זה, עד אז היה זה דבר בינלאומי, וכל השליטה של ממשלת מצרים היתה רק על עניין שעל הנייר! לאחר-מכן הגיעו אחרים שהיו ברשותם "מניות" וכו' והם נהיו שם "בעלי-בתים", ומכיון שהם רצו להרויח כמה שיותר כסף - אפשרו לכולם לשייט שם. לאחר-מכן - כאשר מי שקדם להם (או מי שקדם גם לו) - ראה זאת, כבש את זה לעצמו, את כל הכסף הוא לקח לעצמו, והתחיל להתנהג שם כראות עיניו.

לאחר-מכן ראו איך שבכסף א"א "לקנות" אותו: כי הוא בפירוש "סגר" את התעלה, ושנים רצופות לא היה בכוונתו לפותחה, אצלו היה הכל כדאי - העיקר שלא יתן לעבור למי שהוא לא רוצה שיעבור שם.

ועכשיו - "שישו בני מעי שישו": הם יפעלו (אולי, זה עדיין לא בטוח) שמצרים תרשה - בין כל האניות - גם לאניות של ישראל לשייט שם. כמה זמן זה יחזיק - לא יודעים, כמה יצטרכו לשלם עבור זה - גם לא יודעים וכו'.

ו. על-דרך-זה בנוגע לנפט: הבטיחו לתת להם הבטחה גמורה שיביאו להם נפט מפרס, והנה רואים ש[לא רק שהם אינם יכולים לתת, אלא] אפילו לעצמם אין!

אז הבטיחו שיביאו להם נפט "מאיזה מקום שהוא" - מה הפירוש "מאיזה מקום שהוא"?! נפט לא מגיע מהשמים אלא מהארץ, ובארץ יודעים באיזה מקום זה נמצא?!

אז טענו: זה נמצא בערב הסעודית. שלחו לשם שלוחים וערב הסעודית ענתה: "לא", באל"ף רבתי! הם אינם מסכימים לא על ההסכם ולא על כו'. אשר לאח"ז הם ידעו בינם לבין עצמם באופן ברור: שאפילו אם ערב הסעודית תבטיח - לא יודעים כמה זמן זה יחזיק, ולא יודעים כמה זמן יחזיק זה שיושב שם על הכסא.

ולא צריכים לשם כך להיות פוליטיקאי גדול או חכם גדול בתכסיסי פוליטיקה ומלחמה - ידוע שהדבר הכי לא נורמלי שיכול להיות ישנו בערב הסעודית:

ישנם שם שלשה אנשים ממשפחה אחת שיש להם הכנסה של עשרות בליוני דולרים מידי שנה בשנה, הדבר היחיד שמחזיק אותם, הוא: חלק מהכסף מנוצל עבור שכירת חיילים שיגנו על עורם ועל בשרם, ומשלמים להם במיטב בכסף ובזהב עבור היותם "שומרי ראש" - או כפי שקוראים לזה שם - והם מגינים על שלשה או עשרה אלו או על משפחה שכל ההכנסה - שכאמור, מדובר בעשרות בליונים מידי שנה בשנה - תיכנס לרשותם של אותם מספר אנשים!

- לפני מאה שנה יכלו לחשוב שיתכן כזה מעמד ומצב: מכיון שלעם שחי שם לא היה שכל והם היו לחוצים, ולא היה מי שיספר להם את האמת, וכן לא היה מי שיספר להם שיש בכחו כו' וכו', במילא - כך יכלו לחשוב - זה יכול להחזיק כך עוד ריבוי שנים.

ההוכחה הראשונה שזה לא יתכן - היתה ברוסי': כאשר היה אז כל המהפיכה הם התלחשו ביניהם שלא שייך במציאות שלאחרי שלש-מאות שנה שיושב על כסא מלכותו - יבואו לפתע מספר איכרים ומספר חיילים וירצו להורידו מכסא מלכותו, "היה-לא-תהיה"!

לאחר-מכן - כאשר ראו שזה קרה - עמדו כל האומות מסביב וטענו, שמובן שמאחר ורוסיה היא מדינה "פראית" ("ווילדער פאלק") עם סדרים "פראיים" ("ווילדער סדרים") והרבה מדבריות, וכל מיני סוגים של דברים "פראיים" ("ווילדער זאכן") - מתאים ל"פראיותם" ולמדינתם שיקרה כזה דבר.

ראו למה נקיטת עמדה זו הביאה: אשר "מצפון תפתח הרעה" - זה התחיל ברוסיה ומשם המהפכות התפשטו לכל המדינות כולם - ולא למדו מכך מאומה!

זה לא היה רק בעבר - אלא גם בימינו ממש, אשר זהו כל העניין שהיה בפרס ומדי: אשר הוא ישב על מלכותו ושכר חיל שלם שישמור עליו, ויחד עם זה הוא שלשל לכיסו (לא בליונים כערב הסעודית, אבל) הון עצום.

אזי הגיעו כאלו שהיה להם חשק לכך, ובנוסף לכך "מצפון תפתח הרעה" - אשר היא שלחה אנשים לכל מקום שהם הסבירו את העניין - אשר זהו עניין שמובן על-פי שכל: ניגשים לאנשים ואומרים להם: הקשיבו! אתם הרי מליונים והם רק שלשה, ארבעה, עשרה וחמשה-עשר אנשים... וגם אלו המנגדים עליהם - הם אנשים שכורים, וכאשר יבטיחו להם שיתנו להם פי-שניים, פי-שלושה או ארבעה - מדוע שיגנו על שלש-עשרה אנשים נגד שלשה-עשרה מליון - זה לא "משתלם" להם!

ועל-דרך-זה במדינות הקטנות שמסביב לערב הסעודית - שגם בהם ישנו מצב "פראי" ("ווילדער מצב") שמספר אנשים - אחד או שניים - מקבלים מהעם הון עצום עבור דברים "פראיים". ואפילו אם הם יאמרו שאין אלו דברים "פראיים" - בכל אופן אין זה לטובת שאר בני המדינה, ובני המדינה הם פי-מליון או שתי מליון או שלש מליון מאותם מספר אנשים.

אשר לפי"ז היו צריכים להבטיח את-עצמם ממצב זה - עכ"פ במשהו - ולמעשה: בפרס לא הבטיחו את-עצמם כלל, וכן בערב הסעודית לא הבטיחו את-את עצמם כלל. הדבר היחיד שהבטיחו את-עצמם על-ידו - שלחו נשק לפרס, אשר נשק זה נפל עכשיו לרשותם של אלו שהדיחו אותו מכסאו, וחלק ממנו נמצא כבר ברוסיה - אלא שעושים מכך סוד.

ז. וכעת מגיעים כ"עם חכם נבון" ואומרים: הקשיבו! נוסף ל"אבו-רודס" מיסרו גם את סיני! ולמרות שסיני היא הרי ת' פרסא על ת' פרסא - מתחילים למסור דוקא מאותו מקום שבו נמצא הנפט.

איי, נשאלת השאלה - הרי אתם צריכים נפט ומשם ישנה אפשרות שיהיה לכם נפט? אזי האינו-יהודי אינו מתבייש לספר זאת, אך היהודים יודעים מכך ועושים סוד מהעובדה שאם יחזיקו בשטח זה וייעבדו אותו כדבעי - יוכלו להוציא משם כמעט את כל תצרוכת הנפט הדרושה לארץ-הקודש!

הם - עושים מכך סוד, אזי הגיע גוי ופרסם זאת ברבים, אשר על-ידי-זה כולם ידעו על כך קודם וזה חדל להיות סוד!

מסרו את "אבו-רודס" וכעת מתחילים למסור גם את השטח הנ"ל. וכמדובר, אשר הנחמה היא שיתנו לארץ ישראל כך וכך כסף, כך וכך נשק, אבל לאחר-מכן מוסיפים ב"קול דממה דקה" שבשעת מעשה יתנו כך וכך כסף לראשון, כך וכך נשק לשני, וכך וכך נשק לשלישי.

ומכיון שיש שם שלשה [מכיון שחלק נמצא ב"ימה" וחלק נמצא ב"מזרחה" וחלק נמצא ב"נגבה", שרחמנא ליצלן זהו מצב איום אשר מ"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" מוקפים באותם אלו שמוקפים בהם], אזי כאשר יתנו כסף לארץ ישראל עם הוספה - יוסיפו כך לכל אחד מהם בנפרד, ואותו דבר בנוגע לנשק!

לאחר-מכן זה נהיה יותר בהדגשה: אמרו להם - לכם (היהודים) נותנים נשק כדי שתוכלו להגן על עצמכם מפני כל צרה שלא תבוא, בפרט שאתם מתנהגים כילדים בעלי חשיבות ולא מאפשרים שירגיזו אתכם, ומניחים לערבים שנמצאים בתוך המדינה - לעשות כרצונם: לומר מה שהם רוצים, להדפיס בעיתונים מה שהם רוצים ולחנך את הדור הצעיר שלהם במה שהם רוצים; אשר כאן צומח דור ערבי חדש! אין זה ערבים של פעם שיכלו "לקנותם" בכסף וכיוצא-בזה בתענוגי עולם-הזה - עכשיו הצעירים שם הם כאלו המוכנים למסור את נפשם על הענינים שהם מחזיקים שזה תכלית בריאתם בעולם, כך הם משכנעים את עצמם.

ונותנים להם להתחנך בחינוך זה בירושלים ובתל-אביב, ורואים כבר את ה"פירות":

שר החינוך הקודם - ומי מדבר על שר הפנים - יצא בהתפעלות: מה זאת-אומרת - הוא אומר - חיים יחדיו מתוך שלום אמיתי! ולכן הוא עוזר להם,

וככל שיותר ערבים נולדים - יש לו יותר שמחה, עד שהוא הודיע שדבר ראשון "מיהו יהודי", גיור כהלכה - אינו עומד לשאלה: כי כאשר יתוסף עוד יהודי ועוד שניים ועוד שלשה יהודים - יתחזקו כל הענינים.

לאחר-מכן הוא מודיע בשמחה גדולה: שעומדים בתור ומקבלים כסף ממשרדו על-מנת לחנך ערבים באופן מסויים (אשר לא הדגישו - אבל יודעים - באיזה חינוך מדובר).

ח. כעת התוסף עוד עניין בנוגע לנשק - שאומרים זאת כבר בגלוי, שיתנו לכם נשק של הגנה, והגנה על אותו שטח שירשו לכם להיות בו, ואשר יכריחו אתכם למסור ממנו עוד!

משא"כ מצרים - מאחר והיא צריכה להיות במקום פרס, והיא צריכה להיות ה"שוטר" של כל העולם הערבי - היא צריכה שיהיה בכחה לעמוד כנגד שאר הערבים, אשר לכן ישלחו לה נשק, על-מנת שתוכל להגן על-עצמה, ועל-ידי-זה - על כל העולם הערבי,

- אף-על-פי שבארה"ב יודעים שבידה נמצאת לוב - אשר ככה הם אכן נלחמים עם שכנים. אשר בעניין זה ישנו סיפור עתיק, שאפילו ילד קטן שלומד ב"חדר" - לומד אותו: ש"וילכו זקני מואב וזקני מדין", ומפרש רש"י: שסתם כך הם היו נלחמים, אבל כאשר זה בנוגע ליהודים - אזי "זקני מדין עם זקני מואב" כורתים ברית ביניהם -

ישראל תתן להם נפט, וארה"ב תתן להם נשק וכסף יותר ממה שתתן ליהודים בטענה שזה צדק ויושר: כי הרי היהודים הם רק שלש מליון ומצרים מונה שלושים מליון, והיהודים טוענים אשר זהו אכן צדק ויושר שיתנו להם יותר, ובפרט שהם עניים מרודים, והיהודים עלו והתפתחו יפה - עם כל ההצדקות.

איי, זה פיקוח-נפש שלהם (של היהודים) - אזי מתחילים לצעוק: שקט! לא לעשות רעש! לא להציל את היהודים! העיקר הוא לצעוק "מזל-טוב", ולצעוק אשר על החריץ שהיה בחומת ההגנה - אשר הגדילו אותו - נתלה שלט גדול שכתוב עליו באותיות גדולות: "שלום", ומתחת לזה נכתב - גם באותיות גדולות - "אוטונומיה".

ט. וכששואלים אותם מהי אוטונומיה? אומרים: שעדיין לא החליטו. דבר ראשון - הסכימו על אוטונומיה, אף-על-פי שלעת-עתה עדיין לא החליטו מהי אוטונומיה!

ניגש ה"בן חמש למקרא" ושואל שאלת תם: כיצד אתם מסכימים על כך קודם שאתם יודעים מה זה - הרי אתם לא יודעים מה זה?!

אבל על מעשה - לא שואלים שאלות: יושבים יהודים שככה הם אנשים פקחים, וכשאין זה מגיע ל"רגשי-נחיתות" - "ונהי בעינינו כחגבים" - אזי גם אותם אי-אפשר להנהיג היכן שלא צריך, אבל כאשר זה מגיע לענינים אלו - אזי מצד הפחד של "ירא ורך הלבב" מהאינם-יהודים - נהי' "צל הרים נראה להם כהרים", אף-על-פי שהם יודעים שהם מחזיקים את כל היד בכיס: לבעה"ב בוושינגטון - לא היתה ברירה, הוא היה מוכרח לפעול שיחתמו על הנייר. מה יהיה חתום על הנייר - לא היה נוגע לו כלל, העיקר שכל עמי הארץ יראו שהוא הצליח בזה!

והיה לו עם מה ללחוץ - לא רק על ישראל, אלא גם על מצרים, ירדן, סוריה וכו', אשר הם - יכולים לעמוד בתוקף, ואלו - נהיו "ונהי בעינינו כחגבים", ויותר גרוע: בכדי שלא לעורר רעש - איימו שם על החמש-עשרה אנשים שיהיו מוכרחים לומר כן, ולאחר-מכן אמרו לעיתונים: תכתבו על כך שיתנו להם. לא יותר.

ולאחר-מכן יצא קול שיקבלו כך וכך בליונים וכך וכך נשק - אשר זה נכון, אבל חסר החצי השני: שהצד שכנגד יקבל יותר כסף, וכן סיוע בנשק, לא עבור עצמו אלא כשומר של מדינות ערב שסביבו.

י. ועל מה "ויתר" הצד השני - שהוא מוכן לקחת מה שנותנים לו!

על הדברים שרוצים עליהם הבטחות - יכתבו ויחתמו על נייר שבו יהיה כתוב שעל ענינים אלו יחשבו אחר-כך. אבל את-זה כבר החליטו שעל "חמש שנים" - שכחו מזמן, על שלש שנים - שכחו מזמן, ועל כך וכך חדשים - גם שכחו, וישנו רק העניין שצריך להתחיל בעוד כחודש, והעניין שצריך להתחיל בעוד שלשה חדשים, והעניין שצריך להתחיל בעוד חמשה חדשים.

וכפי שראו בעבר, שאין הפשט בזה שלא פחות [מחמש שנים], אלא הפשט הוא שלא יותר, שזה לא יתארך, אבל על לא פחות - אומרים הם - עדיין לא מתחילים, אנו עוד נשקול.

ויה"ר שמדברים אלו ייצא עניין של פועל - עניין של פועל אמיתי, ולא כפי שהם חושבים שכשיחליטו בינם לבין עצמם, בד' אמותם, שהמציאות צריכה להיות כך וכך - אזי יהיה נפט, ובפרט אשר זה שטוען שיש לו "סמיכה" לרבנות צעק בפומבי שלארץ ישראל יש כבר נפט ואין צריך להגיע למצרים, ולא לערב הסעודית, ולא לפרס - כי ארץ ישראל אגרה נפט.

וכמדובר לעיל בארוכה, הוא לא התבייש להדפיס זאת אחר-כך בעיתון!

וכעת החליטו - אשר מאחר וחתמו על נייר - אין מה לדאוג. אך האמת היא שיש מה לדאוג לפני החתימה, בשעת החתימה, ולאחר החתימה - על הנייר! ואין זה דבר שעומד בספק - מכיון שראו כעת מה קרה בפרס, וכן יודעים שערב הסעודית מתנדנדת, ומצרים מתנדנדת, וכן כל ה"נסיכויות" שמסביב לערב הסעודית - מתנדנדות!

ואם כל זה לא היה מספיק, אזי שלחו מצפון (רוסי') לתימן אנשי-חיל - שתימן היא בשכנות ממש לערב הסעודית - ומשכנעים אותם שישלחו להם ריבוי מטוסים, ומכיון שהמטוסים אינם יכולים "להלחם בעצמם" ובמילא אינם יכולים להגן - לשם כך יושב במטוס בן-אדם אשר הוא צריך להיות מומחה לדעת כיצד להטיס את המטוס, והם צריכים לציית לאלו המשלמים להם כסף, אשר חוץ לכך - מסתכלים אותם הטייסים השכורים על שוכריהם כפי שנאמר בתורה "ידו בכל ויד כל בו", אבל מכיון שמשלמים לו - הוא עושה זאת.

אם הוא ילך לעמוד במסירות-נפש בזה - עד עכשיו לא היתה כזאת מציאות.

- ישלחו לשם (לא רק מטוס אחד, אלא) כמה-וכמה מטוסים, במילא אצל כל המדינות אשר מסביב לה יגדל החשק לכובשה - כי עכשיו הם יכולים לקבל גם נפט, גם כסף וגם מטוסים, וגם את כל מערכת המכונות הנמצאות שם.

וכשהחשק גדול - ממציאים המצאות ועצות חדשות, ובפרט שלא צריכים לחפש עצות חדשות, מכיון שהם כבר ניסו את הדרך בפרס, ומנסים עכשיו על-דרך-זה בתימן, ויש להם עוד כמה-וכמה ענינים אשר לעת-עתה עושים מכך סוד, ורחמנא ליצלן אם זה לא יתבטל מחר או מחרתיים - סוף-כל-סוף גם זה "יתפוצץ" בגלוי.

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM