ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
י' שבט תש"מ

 

תוכן השיחה

ביאור ענינים של ד' כתות שהיו על הים — בנוגע לזמננו כיתה הא' אמרה: "ניפול למצרים" — גם כיום ‏אומרת כיתה זו "ניפול למצרים", נמסור להם שטחים! כיתה הב' התכוננו למלחמה— גם כיום ישנם כאלה, ‏אך צריך להיות "ה' ילכם לכם"! * כיתה הג' סומכת על הנס — גם כיום ישנם כאלו ה"סומכים על הנס" ולא ‏עושים מאומה! * כיתה הד' אמרה "ואנחנו נצווח" — היינו תורה ותפלה — אך השו"ע פוסק שמצוה ‏שהזמן-גרמא דוחה תורה ותפלה.‏


האזן לשיחה

[דיבר על הד' כיתות שהיו על הים, וביאר את טענתם, ואח"ז אמר]:

מהיהודים דורשים את העניין של "ויסעו", שתוכנו הוא - להפסיק ללכת בדרכים הבלתי-מובנות כלל וכלל שהלכו בהם עד עתה, ולהתחיל להתנהג בהנהגה אחרת המפורטת בתורתנו הקדושה, תורת חיים ותורת אמת שניתנה ונקראת על שמו של משה.

שבתורה עצמה השלימות היא - "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" - ההלכות הפסוקות בשולחן ערוך.

וכפי שהוזכר לעיל - על-דרך הצחות - מה שהפוסקים האחרונים אומרים על הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" - שבנוגע לפסקי-הלכה פוסקים כהרמ"א, וח"ו להתנגד לזה, וח"ו להסביר את דבריו לא כפשוטם ולעשות ההיפך מפסקיו.

והכוונה היא על הפסק-דין ברור בשולחן ערוך הלכות שבת סי' שכט, שכאשר "עכו"ם ממשמשין ובאין" - למרות שעדיין לא הגיעו, אלא יש רק ספק וספק-ספיקא ועוד כמה ספיקות (כפי הדין בפיקוח-נפש, וזה הרי סימן שמדבר בעניין פיקוח-נפש בשבת) - נוטלים כלי-זיין, אפילו בשבת, היות ויש ספק, או ספק-ספיקא ש"תפתח הארץ לפניהם" ותהא נוחה ליכבש בפניהם.

ומתייגעים למצוא פשעט'לך ולעשות אסיפות ולהכריז נגד הרמ"א בכל מיני לשונות שלא היו לעולמים, אך מכיון שהרמ"א פסק - זה נעשה הלכה פסוקה וחתוכה והוראה נצחית, "ודבר אלקינו יקום לעולם", מפני שכך פסק הקב"ה.

וצריך להבהיר זאת ולשלול ההיפך - כשם שקודם מתן-תורה היו ד' כתות על הים שטענו כך,

[אז - זה לא הי' פלא גדול לטעון כך, אך היום - לאחר מתן-תורה, לאחר שראו את התוצאות שהיו מהד' כיתות - פלא גדול שצריך לשלול זאת].

- שביניהם ישנה כיתה שטוענת "ניפול למצרים" - אך הקב"ה הראה נס ונתן ליהודים שטח שבו יוכלו להניח תפילין וללבוש ציצית, ללמוד תורה ולקיים מצוות, אפילו בשטחים לחו"ל, וודאי בחלקים ששייכים לארץ ישראל לגבולותיה.

וודאי שאסור רחמנא ליצלן לדבר אודות ויתור על עוד שטחים - "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום"!

אף אחד אינו יכול למסור אף טפח ואמה ( - "שעל" כפי שנקרא היום) מארץ ישראל בכללות, ובפרט מהמקומות שאומות-העולם לא יכולים להונות אותנו.

כיתה הא':

אך ישנם אנשים שמשכנעים אחרים שהשיטה להשאר ביהדות היא - "ניפול למצרים": הוא נוטל בידיו [שטחים] ומוסרם למצרים, והוא יודע שהמצרים אינם מסתפקים ב"תבן וקש" - הם רוצים הרבה יותר, ואומרים במפורש מה שהם רוצים, ודורשים יותר ויותר.

ואותה כיתה הסירה כבר כמה ענינים, רחמנא ליצלן, שיש בהם עניין של פיקוח-נפש כפשוטו, שאין הכוונה רק על פיקוח-נפש במובנו הפשוט, אלא הכוונה גם על דברים שמפעילים דברים שונים - כגון נפט, שמשתמשים בו כדי לאפות לחם ולחמם מקור שיכול להביא לפיקוח-נפש - ובכ"ז מסרו יותר מתשעים אחוז מהנפט שהי' בידינו, בטענה: "ניפול למצרים" - נסתמך על הבטחותיהם!

כיתה הב':

ישנה כת נוספת, הטוענת שצריך למלחמה, להגן ולהפיל אימה כשיראו שמתכוונים ברצינות, וע"י שיעמדו בתוקף - "תפול עליהם אימתה ופחד", ולא מצד "כחי ועוצם ידי", אלא "בגדול זרועך" של הקב"ה, מכיון שכך נפסק בשולחן ערוך של הקב"ה ע"י עבדיו, הרמ"א. בגשמיות לא יצטרכו להלחם - ה' "יסדר" שכבר ילחמו בינם לבין עצמם, באופן שהיהודים לא יצטרכו ליטול חלק בזה.

אך החלק של היהודים הוא, להיות מוכנים כפי שהי' ביציאת מצרים "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" - שיצאו עם חמשה מינים של כלי נשק.

וודאי שצריכים להגיע לכאלה לבושים כאשר נמצאים בגלות חשוכה כל-כך.

אך באמת, אין מה להתכונן למלחמה - זו לא דרך לדבר אודות זה ולעשות את זה, ואפילו אם בטוחים שתצא מזה תועלת, אך צריך להניח שהתועלת תצא מזה ש"ה' ילחם לכם", והרבה שלוחים למקום.

כיתה ג':

ישנה עוד כיתה שטוענת שצריך לסמוך על הנס, למרות שכתוב בשולחן ערוך שצריך להתכונן עם נשק - הוא לא שייך לזה, כיון שהוא סומך על הנס, והוא אף עושה טובה ומתפלל, ואז זה ודאי טוב.

שזה נעשה - כפי שהי' בחורבן הבית - מכיון ש"לא ברכו בתורה תחלה". ופירשו המפרשים, שאמנם למדו תורה אך לא חשבו ודברו אודות נותן התורה, ומזה נובע מה שלא מקשיבים לרמ"א.

ועל-אחת-כמה-וכמה שלא הודו לקב"ה על כך שהוא "בעל-הבית" על התורה ועל היהודים, והוא אומר שצריך ליטול כלי נשק ולא להניח להם מכיון שאם יתנו להם חלקים "תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם" - אך הוא טוען שאצלו לא מונח כך. ואין כאן המקום להאריך בזה.

כיתה הד':

וכן אלה שאומרים "ואנחנו נצווח" (הן ע"י קול תורה והן ע"י קול תפילה) -

אמנם צריך שתהי' תפלה ותורה, ועד שאומרים על התורה "יקרה מפנינים", וכן הלומדה הרי הוא ככהן גדול הנכנס לפני ולפנים עם כל ההפלאה שבדבר -

אך השולחן ערוך פוסק שמצוה שהזמן-גרמא דוחה לימוד התורה, וצריך לעשות את המצוה כי הזמן-גרמא, ועי"ז נפעל יתרון בלימוד התורה שבא לאחרי קיום המצוה שהזמן-גרמא.

ואז נעשה העניין של "ויסעו" - מזניחים את ההנחות שהיו עד עתה; ומכיון ש"אין לך דבר שעומד בפני התשובה" - "הקב"ה עוזרו", באיזה מצב שרק הי' קודם, "בשעתא חדא וברגעא חדא".

ואת כל האנשים ששכנע אותם שלא כפי הדרך הנכונה - מחפש אותם ואומר להם "דברים שאמרתי לפניכם (כפי שא' האמוראים אמר) טעות הם בידי", מכיון שראה בשולחן ערוך את העניין, ולכן ללא שום ספק העניין הוא כפי שנכתב בשולחן ערוך. ומשכנע גם את כל אלה שהוריד אותם מהדרך שילכו - באופן של "ויסעו" - בדרך טובה.

ואז הולכים "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", יחד עם התורה שמאחדת את היהודים, יחד עם חלקם בעולם, כש"כספם וזהבם אתם", ובאופן של "ונצלתם את מצרים" - מבררים את הניצוצי קדושה מכל מקום שהם.

והולכים לקבל את פני משיח צדקנו, ובאופן (כפי שאומרים בשיעור היומי בחומש) "ובני ישראל יוצאים ביד רמה"2 - לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש.

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM