ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
י"ט כסלו תשמ"ב

 

תוכן השיחה

ארץ ישראל ניתנה לבני ישראל באופן ד"נחלת עולם" ואין ביכולת אף אחד לשנות זאת * שטחי ארץ ישראל ‏שייכים לכל עם ישראל ואף א' לא בעה"ב פרטי עליהם * הדרך היחידה להגיע לשלום אמיתי היא לא ע"י ‏מסירת שטחים, אלא ע"י התנהגות תקיפה כלפי הגוי * תמורת "שוחד" מוכנים יהודים לסלף את ההלכה ‏ע"ד איסור מסירת שטחים * רק בגלל שישראל התנהגה בחולשה ב"קעמפ-דייוויד" — יכל הצד שכנגד ‏לסחוט מישראל את אמצעי הבטחון החשובים ביותר * עקב חולשה זו יכולים אוה"ע לאיים על ישראל ‏במלחמה, אם לא ימסרו שטחים נוספים.‏


האזן לשיחה

א. בהמשך להאמור לעיל אודות אלו שתפקידם להגן על בנ"י - הרי מובן ופשוט שכאשר הקב"ה נתן את ארץ ישראל לבנ"י, הרי זה באופן ד"נחלת עולם", גם בדורנו זה.

ובפרט שבדורנו הרי כללות הענין שא"י נמצאת ברשות בנ"י - הוא ענין נסי לגמרי, כי לאחרי כל הגזירות שהיו בדור שלפנינו (היל"ת), הרי כאו"א מבנ"י בבחינת "אוד מוצל מאש הגלות", והצלתו היא - כדי לעשות לו ית' דירה בתחתונים, בארץ הלזו התחתונה בכלל, ועאכו"כ בא"י, "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".

ובנוגע לארץ ישראל - ישנם גבולות שנקבעו ע"י הקב"ה, וזוהי כל ארץ ישראל לגבולותי'.

ובזה גופא - ישנם שטחים מסוימים שהקב"ה עדיין לא נתן לבנ"י, והסיבה לזה היא - "מפני חטאינו גלינו מארצנו" [כפי שכאו"א מישראל אומר בתפלת יו"ט (בהיותו במצב-רוח דיו"ט) בפני קהל עם ועדה], ובלשון רבותינו נשיאינו - לא מרצוננו גלינו מארצנו וכו'.

אבל לאידך - אותם שטחים שהקב"ה נתן כבר לרשותם של ישראל מתוך נסים גלויים (מבלי הבט על המעמד ומצב בנוגע לעניני יהדות כו') - הרי בודאי שאף אחד לא יכול לשנות זאת, כי זוהי "נחלת עולם", שניתנה ל"עם עולם" מ"אלקי עולם", ע"י הכריתת ברית ב"תורת עולם"!

ואפילו בנוגע לאותם שטחים שעדיין לא ניתנו לרשותם של ישראל - הנה מאחר שהסיבה היחידה לזה היא "מפני חטאינו גלינו מארצנו", הרי מובן שכאשר "ישראל עושין תשובה מיד הן נגאלין" (כפס"ד הרמב"ם), ואז מקבלים בנ"י את כל השטחים השייכים לבנ"י.

ולא זקוקים למלחמה בכלי זיין כדי לקבל שטחים אלו, כי מקבלים זאת בדרכי שלום - שלום המיוסד ע"פ התורה, ש"דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום".

ב. וכאמור לעיל שא"י ניתנה לבנ"י באופן ד"נחלת עולם", ולכן אין ביכולת אף אחד לשנות ענין זה. ואפילו מי שמנסה להשלות את עצמו שהוא פיקח יותר מ"תורת אמת" ומ"אלקים אמת" - אין ביכלתו לתת חלקים מא"י לאינם-יהודים, כי הוא לא בעה"ב על דבר השייך לכל בנ"י במשך כל הדורות, החל מאברהם יצחק ויעקב, י"ב השבטים, שבעים נפש שירדו למצרים, ששים ריבוא שנכנסו לארץ בכיבוש יהושע בן נון, וכל הדורות שלאח"ז עד דורנו זה, כולל בנ"י שיהיו בדורות שלאח"ז, עד סוף כל הדורות!

ועפ"ז מובן שאף אחד אינו בעה"ב להחזיר "שעל אחד", "חצי שעל" או אפילו נקודה אחת מארץ ישראל לאינם-יהודים - כי אין זה דבר השייך אליו, אלא הוא צריך לשאול את דעתם של כל בנ"י במשך כל הדורות, והרי כולם מכריזים (מי בגלוי ובפירוש ומי שלא בגלוי) שאינם מסכימים להחזיר חלקים מארץ ישראל לאינם-יהודים!

ונוסף לזה - ועיקר: כאשר רוצים לקחת חלקים מארץ ישראל, "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנהג", ולתתם לאינם-יהודים - הרי זו "מלחמה" (לא רק נגד "תורת ה'", אלא גם) נגד הקב"ה בעצמו, "ה' אלקי הצבאות", שהוא הבעה"ב על ארץ ישראל!

ג. ואלו ה"דואגים" לפעול למען ה"שלום" - הנה הדרך היחידה להגיע לשלום אמיתי הוא - אך ורק על יסוד "תורת אמת", שניתנה מ"ה' אלקים אמת", ודוקא כאשר מתנהגים ע"פ דרכי התורה יכולים לפעול שיהי' שלום אמיתי בין ישראל לעמים.

משא"כ כאשר מתנהגים באופן של "שקר", ובלשון העולם - מפני דרכי שלום - באופן של "דיפלומטי-ה"!

וכידוע מה שאמר אחד מגדולי הדיפלומטים - ש"דימפלומטי-ה" פירושה: אמירת היפך האמת בה בשעה שהאומר עצמו יודע שזה היפך האמת (כי לומר את האמת יודע גם אדם פשוט, ובשביל זה לא זקוקים ל"דיפלומטי-ה")!

ובפרט שגם אומות העולם מרגישים ויודעים שאומרים להם "שקרים" - היפך תורת ישראל, ולכן הם חושדים שמה שהיהודים אומרים להם באופן כך הרי זה רק בדיבור בעלמא, ותיכף ומיד מחפשים דרכים ועצות כיצד להתנהג באופן הפכי וכו'.

והעיקר - "שקר אין לו רגלים", ולכן, אי אפשר להצליח כאשר הולכים בדרכים של שקר, כי אין לזה קיום כלל.

ואדרבה: כאשר יהודים אומרים לאומות העולם את ה"אמת", ע"פ הוראת "תורת אמת" - הרי זה פועל על אומות העולם, וכפי שרואים במוחש בנוגע לאותם ענינים שנעמדו עליהם בתוקף המתאים, מבלי להתפעל מאומות העולם [היות שלא התפעלו מה"גוי'שקייט" הנמצאת בחלל השמאלי שבלב] - שכאשר דיברו בתוקף, והלכו בדרך הצדק והיושר (ולא ע"י שקרים כו') - הצליחו בזה!

ד. ויה"ר שמכאן ולהבא יתבטלו כל הענינים הבלתי-רצויים, כי יערה הקב"ה רוח ממרום על כאו"א מבנ"י, וכל בנ"י יתנהגו מכאן ולהבא - באופן ד"כפליים לתושי'" - ע"פ הוראת התורה.

וכמובן שלימוד הוראות התורה צריך להיות ע"פ הלכה, ולא באופן ד"מגלה פנים בתורה שלא כהלכה", באמרו שזוהי ההלכה!

"הלכה" חייבת להיות בנוי' על עדות של אמת, ועל חקירה ודרישה שנעשתה מתוך כוונה לבחון את מצב הדברים לאמיתתם.

ובנוגע לעניננו: כאשר מדובר אודות ענין הקשור עם פיקוח נפש ובטחון של שלש מליון יהודים כן ירבו, יהודים הנמצאים בארץ הקודש, "אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנהג" - צריכים לשאול את חוות דעתם של המומחים לעניני בטחון!

וכמדובר כמ"פ אודות הפס"ד בשו"ע "אורח חיים" בהלכות שבת - שאסור לגרום ש"תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם", ובעניננו - עי"ז שנותנים לגוים חלקים מארץ ישראל!

וישנם כאלו שמנצלים את השימוש ב"תורת ה'" כדי להלחם נגד פסק-דין מפורש בשולחן ערוך!

אין להם "סבלנות" ללכת ולברר את חוות דעתם של המומחים לעניני בטחון, ומסתמכים - בנוגע למצב הבטחוני של א"י - על דעתו של "תינוק", שאין בו דעת, למרות היותו כבר לאחרי בר-מצוה!

ובפרט כאשר מדובר אודות אחד שמקבל "שוחד" ושומע עדות מפי עדים שקבלו "שוחד" - הרי "השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", ועאכו"כ כאשר מדובר אודות אחד שמלכתחילה לא הי' "חכם"!

יודעים מי הם אותם "עדי שקר" שקבלו "שוחד", יודעים את שמם, שם אביו ושם אמו, היכן הוא דר וכו', ועד היום הזה סומכים על עדותם כדי לפרסם ברבים דין הנוגע לבטחונם של-3 מליון יהודים כן ירבו - באופן דהיפך ההלכה!

מנהיגים "סדרים חדשים" בתורה - לצוות לגנוב עיתונים, ולהכות לפנ"ז כו', ולומר שכך עלה בדעתי לומר שהדברים בטלים ומבוטלים, ללא הוראת מקור בתורה, בניגוד לפסק דין ברור בשו"ע או"ח הלכות שבת! - לא היתה כזאת בישראל!!

ובודאי שלא יצליחו בכל זה, ואפילו אם יצליחו בזה - רחמנא ליצלן - לרגע קטן, "מפני חטאינו", הרי בודאי שמיד לאח"ז יראו שזהו טיעון שאין לו יסוד בתורה כלל וכלל - כי ע"פ פס"ד התורה (מיוסד על דברי השו"ע, ולפנ"ז - במסכת עירובין, ובכל המפרשים כו') אסור לוותר על שטח השייך לבנ"י ולתתו לגוים, כאשר הדבר כרוך בפגיעה בענין הבטחון!

ובפרט שיודעים בפירוש שאותם שפסקו היפך ההלכה לקחו "שוחד" - אחד מהם קיבל סוג "שוחד" כזה, והשני קיבל סוג "שוחד" אחר וכו'. ויתירה מזו: אחד מהם אמר בעצמו על מישהו שאין לסמוך על דבריו כי הוא "לא נורמלי" [כך הי' לשונו, ויודעים מי אמר זאת, ועל מי אמרו זאת, ולמי אמרו זאת וכו'], ואעפ"כ, לפני כמה ימים ספורים התחשבו שוב בדעתו!

וכל זה - בידעם שמדובר אודות ענין הקשור עם פיקוח נפש של-3 מליון יהודים, ואעפ"כ, לא מצאו לנכון לטרוח לברר את חוות דעתם של המומחים לעניני הבטחון - מהו המצב הבטחוני דחודש כסלו תשמ"ב! ולאחרי זה - להתגבר על חולשתו ולומר שהיות ומדובר אודות ענין של פיקוח נפש, הנה מכאן ולהבא (עכ"פ) הרי גם הוא מודה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ולכן, אסור לתת לגוים חלקים השייכים לארץ ישראל!

ותמורת זאת - הנהיגו "סדר חדש" בלימוד התורה ובפסקי הלכות (כנ"ל), כולל - ציווי על גניבת עיתונים וכו'!

ה. ויה"ר שבעמדנו ביום סגולה זה - יקויים כללות הענין ד"פדה בשלום נפשי", וכפי שהי' בגאולת י"ט כסלו בפעם הראשונה - "בעיני כל השרים וכל העמים אשר בכל מדינות המלך".

ובפרט שעתה הרי המעמד ומצב באופן שאומות העולם יודעים כבר שאין להם יכולת (ולכן אינם רוצים עוד) לפגוע בבנ"י, והיחידים שמנסים עדיין לפגוע בעניני יהדות הם - "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", אותם "עדי שקר" שקבלו "שוחד"!

אבל אעפ"כ, בודאי שלא יצליחו לפגוע בעניני יהדות, כי "לא ינום ולא יישן שומר ישראל"!

ויה"ר ש"יערה עליהם רוח ממרום", רוח טהרה, ובמילא יתבטלו כל הענינים הבלתי-רצויים, ויבערו ממחנה ישראל את כל הד' כתות הידועות - ליצנים, חנפים, שקרנים, ומספרי לשון הרע. זאת אומרת: שיבטלו החטאים ולא החוטאים, כי החוטאים עצמם יחזרו בתשובה - ויפה שעה אחת קודם.

וכפס"ד הרמב"םג (שהובא לעיל) "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה", היינו, שסוכ"ס יהיו מוכרחים לחזור בתשובה, אלא שניתנה להם הבחירה לעשות זאת רגע אחד קודם, ולעשות זאת בדרכי נועם ובדרכי שלום.

ועי"ז - "מיד הן נגאלין", לכל לראש - גאולה מהגלות הפרטי שלהם, וגאולה פרטית זו ממהרת את הגאולה הכללית דכללות בנ"י, באופן ד"אחישנה", היינו, שזוכים לקיום היעוד "קץ שם לחושך", בגאולה האמיתית והשלימה.

ו. והנה, גם כאשר נמצאים בחושך הגלות [ולכן, כאשר מדובר אודות שטחי א"י שלא ניתנו עדיין לבנ"י - ישנו ציווי "אל תתגרה בגוי"] - הנה מאחר שהקב"ה נתן שטחים מסוימים מא"י לרשותם של בנ"י, אין אף אחד יכול לתת שטחים אלו לאינם-יהודים, כי הקב"ה הוא בעה"ב על שטחים אלו, והוא נתן זאת לאברהם יצחק ויעקב ולבניהם אחריהם באופן ד"נחלת עולם".

וההנהגה באופן האמור - היא הדרך היחידה להבטיח שלום אמיתי ובר-קיימא גם כאשר נמצאים עדיין בזמן הגלות.

וכמדובר כמ"פ שאומות העולם עצמם מצפים לשמוע מבנ"י את מחשבתם האמיתית - כי אוה"ע יודעים כיצד צריך להיות קו המחשבה של יהודי בנוגע לארץ ישראל, ולכן כאשר רואים שיהודים מדברים אתם בלשונות דיפלומטיים, ומציעים להם שיסכימו לקחת עוד חלק ועוד חלק מא"י (כדי לשאת חן בעיני הגוי, ושהגוי יאמר עליו שהוא איש צדק ויושר כו') - אין אוה"ע מאמינים למשמע אזניהם, ובטוחים הם שדיבורים אלו הם רק בפה, ומאחורי הפרגוד עושים הם פעולות הפכיות.

ובפרט כאשר אוה"ע רואים שאין היהודים מדברים בלשונם הם (לשון יהודי) - הוא אמנם מדבר בלשון הקשור עם אותיות מרובעות, אבל תוכן הדברים הוא באופן ד"קול עלה נדף"!

ובזה רואים שבעקבתא דמשיחא מתקיים מ"ש "ונסו גו' ואין רודף", אלא ה"רודף" היחיד הוא - ה"גוי'שקייט" שבחלל השמאלי, המפחיד אותו שמא יחשוב הגוי באופן מסויים, בה בשעה שהגוי אינו חושב כלל אודות ענין זה, כי מספיק לו להתעסק עם ה"צרות" שלו!

ז. וכמדובר כמ"פ אודות גודל הטעות שבחתימת החוזה הידוע שנחתם ב"קעמפ-דייוויד", [אינני רוצה לקרוא לזה בשם "מחנה דוד" - כי זהו היפך ענינו של "דוד מלך ישראל חי וקיים", וזהו היפך ענינו של "מחנה", מחנה כהונה, מחנה לוי', ואפילו מחנה ישראל - אין זה מקום שיהודי יכול להמצא שם באופן של חני' ("מחנה"), כי זהו ענין של שקר],

שעי"ז העמידו בסכנה את בטחונו של עם ישראל כולו, כי מחזירים את כל הענינים הקשורים באופן טבעי עם בטחון, מבלי לקבל עבור זה שום תמורה. הדבר היחידי שמקבלים כתמורה הוא - תביעה נוספת, "תן לי" עוד יותר! ומצב זה הולך ונמשך עד עתה!

אף אחד לא תיאר לעצמו שיחזירו את שדות הנפט - שזהו אמצעי בטחון הכי הכרחי עבור היהודים הדרים באה"ק - להפקיר זאת, ובמשך 24 שעות עברו שדות הנפט לרשותו המלאה של הצד שכנגד!

ואלו הטוענים שעי"ז מונעים מלחמות - הנה הכל חפצים ב"שלום", השאלה היא רק לאן מוליכה דרך זו - לשלום או למלחמה!

והרי כל אחד שמבין בטבע האדם יודע שכאשר הנתבע נעשה חלש, נעשה התובע תקיף וחזק יותר, ובעניננו: אם יהודים רוצים שאוה"ע יתחשבו בהם, הרי הם צריכים להראות להם תנועה של תוקף וחוזק (חוזק כזה שאוה"ע מתחשבים בו). ותמורת זה - לוקחים את אמצעי הבטחון החשובים ביותר ונותנים לצד שכנגד, וכאשר הצד שכנגד רואים עם מי יש להם "עסק", תובעים הם עוד יותר ועוד יותר - תוך כדי חישוב שאינם זקוקים למאמץ מלחמתי מאחר שמשיגים את חפצם ורצונם ללא כל מלחמה!

ומובן בפשטות שהנהגה זו אינה מקרבת את ענין השלום - כי אף אחד אינו משתדל לעשות שלום עם מישהו שאין לו כח כלל, ואדרבה: ע"י הנהגה זו מסכנים את בטחונם של-3 מליון יהודים כן ירבו, מאחר שמבטלים בידים את אמצעי הבטחון החשובים ביותר!

ובפרט ששאר המדינות הערביות מעודדות את אלו שחתמו על הסכם השלום לפתוח במלחמה עם הצד החלש, ולכן, העדר התוקף, ויתירה מזו: כאשר מבטלים את אמצעי הבטחון, שזה מוסיף עוד חלישות כו', - הרי זה פועל יותר לאפשרות של מלחמה ח"ו!

ח. ואין כוונתי לומר שלא היו צריכים לחתום על מסמך האומר שיהודים רוצים שיהי' שלום, ולא רוצים מלחמות כו' - אלא הכוונה שהיו יכולים לחתום על הסכם שלום מבלי לפגוע באמצעי הבטחון הכי חשובים, כי אם היו עומדים בתוקף המתאים, הי' נחתם אותו "חוזה שלום", ללא אותם וויתורים מרחיקי לכת!

וכמדובר כמ"פ שחתימת "חוזה השלום" לא היתה תלוי' בהחזרת שדות הנפט, היינו, שאם יסכימו להחזיר את שדות הנפט, יחתם "חוזה שלום", ולא יהיו מלחמות, ואם לא יסכימו להחזיר את שדות הנפט, לא יחתם "חוזה שלום", ותפרוץ מלחמה (כפי שמנסים לומר אלו שרוצים להטעות את הציבור) - כי "חוזה שלום" הי' מוכרח להחתם בגלל האינטרסים של "ארצות-הברית", ולכן, אם יהודים היו מגלים קצת תוקף, ומודיעים שבשום אופן לא יחזירו את שדות הנפט, היתה ארה"ב לוחצת על מצרים לחתום על "חוזה שלום" גם ללא קבלת שדות הנפט - כי ארה"ב היתה מוכרחת להשיג "חוזה שלום" בכל מחיר!

[ולכל היותר היו יכולים להבטיח שלא יכבשו שטחים נוספים (כפי שהי' עם הארמי' השלישית כו'), או להסכים על ענינים שאינם פוגעים בבטחונם של בנ"י, אבל לא לוותר על אמצעי בטחון הכי חשובים].

ולכן, כל הוויתורים היו מיותרים לגמרי, ולא הועילו מאומה להשגת "חוזה השלום", ואדרבה: כל וויתור גרם ללחץ על וויתור נוסף, וכל וויתור החליש את הצד המוותר, וחיזק את הצד שכנגד, ועד שהצד שכנגד מאיים שאם לא יסכימו לוותר, אזי יפתח במלחמה!

וכל זה לא מספיק עדיין כדי ללמוד מטעויות העבר, אלא ממשיכים עדיין באותה שיטה - מחזירים שטחים נוספים, שדות תעופה חיוניים, שטחים נרחבים שבהם נערכים אימוני הצבא וכיו"ב, וכל זה - מפחד "קול עלה נדף"!

וכאמור - אם היו נעמדים בתוקף המתאים, הי' הצד שכנגד מפסיק את הלחץ, כי גם הוא מעוניין במנוחה, אבל בראותו שיכולים להשיג דברים ע"י לחץ, הרי הוא ממשיך ללחוץ ולתבוע, ועי"ז נחלש הצד המוותר, וכל זה מקרב את סכנת המלחמה רחמנא ליצלן!

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM