ב"ה
שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש
בענין שלימות הארץ

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM

להדפסה  תגובות  

 
ערב יוהכ"פ תשמ"ג

 

תוכן השיחה

שלושת השלמויות — שלימות התורה, שלימות הארץ ושלימות העם — שזורים זו בזו * כאשר יתנהגו ‏בתוקף ע"פ הוראות התורה הרי אז: לא יצטרכו לכלי-נשק, ואף האויבים ינוסו ולא יפגעו; וגם היחס ‏דאומות-העולם לבני ישראל יהי' באופן של כבוד.‏


האזן לשיחה

א. וגם ברגעים האחרונים דזמן הגלות - "לא ינום ולא יישן שומר ישראל", היינו, שהקב"ה שומר את בנ"י בכל מקום שהם, ועאכו"כ היהודים הנמצאים בארצנו הקדושה, שלהם זכות נוספת בהיותם בארץ ישראל שאוירה וגושה טהור, ועד שהיא "פלטרין של מלך".

והנהגת כל בנ"י תהי' באופן דשלימות התורה, כלומר, שמקיימים את כל מה שכתוב בתורה, כולל - ציווי התורה שאסור לפגוע ח"ו בבטחון של ישוב יהודי, שדין זה אמור גם בנוגע לישובי בנ"י בחוץ לארץ, ועאכו"כ שאסור לפגוע ח"ו בבטחונה של ארץ ישראל (שבזה נכללים גם המקומות שאינם בגבולות ארץ ישראל, מכיון שזה נוגע לבטחונה של ארץ ישראל).

ולכן, בודאי שבנ"י מחזיקים - ובתוקף - בכל חלקי ארצנו הקדושה שהקב"ה החזיר כבר לבנ"י, ובפרט שהחזרתם לבנ"י היתה מתוך נסים גלויים.

ועי"ז שמתנהגים ע"פ שלימות התורה, כולל ציווי התורה לשמור על שלימות הארץ (ביחס לחלקי א"י שניתנו כבר ע"י הקב"ה) - ממהרים עוד יותר את הגאולה, שאז תהי' שלימות הארץ בתכלית, כלומר, כל ארץ ישראל לגבולותי' תהי' ביד בנ"י, כולל - "כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך",

ביחד עם שלימות העם - שאפילו יהודי א' בלבד לא ישאר ח"ו בגלות, כי "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל", כלומר, שהקב"ה אוחז בידו של כאו"א מישראל ומוציאו מן הגלות, ובאופן שהקב"ה יוצא מהגלות ביחד עם בנ"י - "ושב ה' אלקיך את שבותך", שזהו כללות ענין הגאולה, עד לשלימות הגאולה.

וכל ענינים אלו - באופן ד"אחישנה", ובלשון הרמב"ם - "מיד".

ב. ועי"ז שמתנהגים ע"פ הוראת התורה לעמוד בתוקף שלא יפגע ח"ו בטחונה של ארץ ישראל - אזי מתבטלים בדרך ממילא כל הענינים הבלתי רצויים (בדוגמת תשובה עליאה, שבה אין מקום (מלכתחילה) לענינים בלתי רצויים), כלומר, שלא יצטרכו להשתמש בכלי נשק, כי עצם הידיעה שישנם כלי נשק תפעל כבר ש"תפול עליהם אימתה ופחד",

כי מכיון שאחיזת כלי הנשק אינה מצד "כחי ועוצם ידי" ח"ו, כי אם מצד ציווי הקב>"ה - אזי "בגדול זרועך (של הקב"ה) ידמו כאבן", כאבן ממש,

ויתירה מזו: "בשבעה דרכים ינוסו לפניך", ובמילא לא יפגעו הם עצמם, מכיון ש"ינוסו לפניך".

וכל זה - כאשר מתנהגים ע"פ הוראת התורה, אשר "דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום", שאז נפעלים כל הענינים בדרכי נועם ובדרכי שלום, ועד - שעי"ז פועלים שלום בעולם כולו (בין אוה"ע עצמם), גם כאשר נמצאים בימי הגלות האחרונים.

ובנוגע לבנ"י - נוסף גם הענין ד"לכל בני ישראל הי' אור במושבותם", גם כאשר נמצאים בזמן הגלות (בארץ מצרים), ויתירה מזו: "והיו מלכים אומנייך ושרותיהם מניקותייך", כלומר, שגם כאשר נמצאים בזמן הגלות, משתדלים "מלכים" ו"שרותיהם" לעשות - בסבר פנים יפות - את כל התלוי בהם שכל יהודי יוכל להיות באופן ד"תפארת", מכיון שהוא שייך ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש".

וליחס זה (מצד אוה"ע) זוכים בנ"י עי"ז שהם עומדים בתוקף המתאים, כלומר, לא זו בלבד שאין להם "רגש נחיתות" כלפי גוים ו"גוי'שקייט", אלא אדרבה: עמידתם היא "בקומה זקופה", בידעם שהקב>"ה מעמיד אותם במעמד ומצב זה (ולא "כחי ועוצם ידי" ח"ו), כמ"ש "ואולך אתכם קוממיות", "בקומה זקופה".

להשיג הספר "קראתי ואין עונה" להדפסה   תגובות  

מוגש ע"י מערכת "השיחה היומית"   Brought to you by "The Daily Sicha"   WWW.SICHOS.COM